אתחיל בגילוי נאות: אני מצביעה של מרצ מאז ומתמיד, האנשים שפועלים תחת השם הזה קרובים יותר מכל מפלגה אחרת לדרך החשיבה שלי, לכיוון ולאמונות. הצבעתי להם עוד בתקופה שהם נקראו רצ.
רגע לפני הבחירות הוזמנתי כבלוגרית באתר 'סלונה' להפגש עם מנהיגת מרצ, זהבה גלאון. שמחתי להזדמנות. כשהפכתי לטבעונית לפני כשנתיים ההעדפה את מרצ התחזקה עוד יותר, מאחר והם פועלים יותר מכל מפלגה אחרת בנושא זכויות בעלי חיים ונכון לרגע זה יש ברשימה שלהם שלושה מועמדים טבעונים.
זכור לי רגע מכונן, בתחילת שנות ה-2000, תקופה עתירת פיגועים עם הרבה הרוגים ופצועים, האווירה היתה מאד קשה. ובשיא אותה תקופה עלה יוסי שריד, אז מנהיג מרצ, על הבמה באחת העצרות נגד ניסויים בבעלי חיים ואמר חד וחלק שעם כל הקושי שאנחנו עוברים והפגיעות הרבות בבני אדם אין שום סיבה להזניח את בעלי החיים ולהפסיק לדאוג להם והוא יעשה כל מה שהוא יכול למענם. המשפט הזה הולך איתי מאז והוא מייצג בעיניי את מה שנכון ואנושי במפלגה הזו.
שינוי עצום קרה בשנתיים האחרונות, זהו פרק הזמן שעבר מאז שהפכתי לטבעונית, וגם פרק הזמן שעבר מאז הבחירות הקודמות. לא רק אני עשיתי שינוי, המון אנשים סביבי פקחו עיניים ועשו את השינוי המתבקש לאורח חיים צמחוני/טבעוני. נכון לרגע זה מהווים הטבעונים בערך 5 אחוזים מהאוכלוסיה והטבעונים והצמחונים יחד מהווים יותר מ-10 אחוזים, יש עוד אחוז לא מבוטל של כאלה שכבר מבינים את החשיבות והצורך בשינוי אבל עדין לא אזרו אומץ לעשות את הצעד, אך זה עשוי להתבטא בבחירה שלהם בקלפי. ללא ספק נוצר כוח אלקטוריאלי משמעותי והפוליטיקאים לא אדישים לו. ולראייה, ביום שני האחרון, יום לפני המפגש של הבלוגריות עם זהבה גלאון, נפגשו שני מועמדים טבעונים של מרצ: תמר זנדברג ומוסי רז עם פעילים טבעונים כדי להתייחס לנושא, לענות על שאלות ולהביא את המצע שלהם בנושא.
זהבה גלאון הקדישה כשעתיים מזמנה בשביל לפגוש אותנו, להציג את מצע המפלגה ולענות על שאלות. הפגישה נערכה במטה של מרצ בדרום תל-אביב ומאחר והאתר 'סלונה' הוא אתר שעוסק בעיקר בנשים והשבוע חל יום האישה הבינלאומי, למפגש הספציפי הזה היה נושא: "העצמה נשית", ללא ספק נושא חשוב וראוי ביותר. כבלוגרית חדשה זו היתה הזדמנות מצוינת להכיר חלק מהקהילה הזו.
באופן אישי מעולם לא היה לי עניין רב בפוליטיקה והידע שלי על מה קורה מאחורי הקלעים של הזירה הפוליטית בסיסי ביותר, כך שהמפגש עבורי היה פתיחת חלון לעולם לא מוכר מהצד השפוי שלו.
בזכות האינטרנט והרשתות החברתיות עולם התקשורת השתנה לחלוטין בעשור האחרון ופעמים רבות נחשף מידע שפעם ניתן היה להסתירו ולהביאו לציבור במינון הרצוי. כיום, מספיק שמישהו מצלם תמונה או סרטון ואם זה אייטם מעניין הוא יופץ כמו אש בשדה קוצים. סרטונים או תמונות שפורסמו בטעות לא ניתן יותר למחוק באמת כי כמעט תמיד מישהו כבר צילם, שכפל והפיץ.
ציינתי את זה כי בתקופה זו נחצים ללא הרף קווים אדומים של מוסריות ונחשפות התנהלויות בעייתיות ביותר של אנשים בעלי כוח והשפעה, חלקם אנשי ציבור. במציאות מטורפת כזו, כשנשיא לשעבר יושב בבית הכלא לאחר שהורשע באונס וראש ממשלה לשעבר בדרך לשם אחרי שראש לשכתו (שגם היא נשלחה למאסר) הלשינה עליו שגנב כספים ומעל באמון הציבור, כשראש הממשלה הנוכחי מנהל את המדינה כאילו היא רכושו הפרטי כשהתחושה היא שכל מה שעומד לנגד עיניו הוא הצורך להשאר בשלטון תוך בזבוז מטורף של כספים בזמן שלרבים כל כך אין מספיק לקיום בסיסי, לשבת סביב שולחן עם זהבה גלאון ולשמוע את משנתה הרגיש כמו תהליך טוב ומרפא שמחזיר דברים לרובד הגיוני ושפוי.
זה נכון שמרצ היא מפלגה קטנה יחסית שנמצאת רוב הזמן באופוזיציה. מרצ לא נוהגת לייצר הרבה כותרות בעיתון בעיקר כי המילה 'פופוליזם' אינה חרותה על דגלה, אבל זו מפלגה שעוסקת בעשייה והעשייה שלה רבה מאד יחסית למספר אנשיה.
הפגישה עם זהבה גלאון היתה חוויה טובה וחיובית. היא אשה מאד מרשימה במראה שלה, ורואים את זה במיוחד כשפוגשים אותה במציאות, המצלמה מוסיפה לה קשיחות כלשהי שלא ראיתי כשפגשתי אותה אתמול. אולי בגלל שכשרואים אותה במציאות אפשר לראות את האיכות האנושית שהיא משקפת דרך העיניים ושפת הגוף, משהו שעובר פחות טוב דרך מצלמת סטילס או וידאו. יש לה סוג של שקט שבא מתוך עוצמה אמיתית, היא רגועה ונעימה אבל חסרת פשרות במסרים שלה והעוצמה שלה מנותבת לכיוונים טובים של עשייה.
בפגישה איתנו היא התמקדה בעיקר בעשייה למען נשים, אבל כמו שאמרתי קודם: מרצ עסוקה בעשייה בכל הכיוונים, בעיקר בתמיכה בחלשים, אם מדובר בנכים, בבעלי-חיים, באנשים מכל הסוגים שהממסד לא דואג כראוי לזכויותיהם.
מרצ היא מוסד שהחלשים יכולים לדפוק על דלתו בעת מצוקה. זהבה חלקה איתנו סיפורים אנושיים של אנשים שבאו לבקש וגם קיבלו עזרה אמיתית, ולא פעם היו אלה אנשים שאינם ממצביעי מרצ זה היה מאד מרגש. לדעתי, בעולם מתוקן מפלגה כמו מרצ היתה צריכה להוביל בבחירות וממנה צריך היה לצאת ראש הממשלה, אבל לצערנו הרב המסרים החיוביים, העשייה השקטה והצניעות אינם עושים כותרות ורוב הציבור כנראה מחפש את האנשים שיקסימו אותו עם כריזמה וסיסמאות, אנשים כמו ביבי, בנט ולפיד שכל אחד מהם צבר לו את חוג המעריצים שלו.
היא סיפרה לנו על העשייה שכבר נעשתה ועל זו שבקנה. היא הביאה את השקפת עולמה שדוגלת בשוויון זכויות לנשים. בכנסת ישראל, שכיום יש בה 27 חברות כנסת מתוך 120 זה אינו מתבטא. בבחירות הקרובות יש תקווה שמספר הנשים יעלה ויגיע ל-30 כלומר: עשרים וחמישה אחוזים – רבע (ברשימה של מרצ לשם השוואה יותר מחצי מהמועמדות הן נשים). היא פרשה בפנינו נתונים עגומים: נשים מופלות לרעה באינסוף תחומים: במשכורות שהן מרוויחות במגזר הציבורי, בזכויות שלהן לקבל גט ומזונות, בטיפול והענקת קצבאות לנשים מוכות, בזכות לחלוקת כספי פנסיה לאלמנות, בהגדרה שלהן בביטוח הלאומי שממהר להגדירן כ'עקרות בית', מעמד שיוצר פיחות בזכאות שלהן לקצבאות שונות ועוד ועוד…
אנשים רבים לא יודעים בדיוק מה קורה בעשייה החוקתית. אני מודה שאני מתעסקת בזה בעיקר לקראת בחירות ומלקטת מידע מהכותרות בעיתונים ומהחדשות שאני רואה רק מדי פעם, לכן עבורי זה היה מרתק לשמוע אותה מדברת על העשייה בתחום החוקתי. היה מרתק לשמוע איך לעיתים לוקח שנים ארוכות של עבודת נמלים להעביר חוק. היא סיפרה לנו איך לעיתים נופלים חוקים מסוימים שהם בבחינת הצלה לחלשים בגלל אינטרסים פוליטיים ובריתות שונות של פוליטיקאים. היא סיפרה לנו על שיתופי פעולה עם חברי כנסת ממפלגות אחרות, לעיתים שונות מאד בהשקפת העולם שלהן, כמו ש"ס ו"יש עתיד" כדי להשיג מטרה טובה ולעזור לאנשים, אחרי שנוכחה לדעת שניסיון ללכת בדרך הרגילה גורם לאי-תמיכה באותם חוקים, שוב – מאינטרסים פוליטיים.
הגיע זמן השאלות, ואני חייבת לתת מחמאה לבלוגריות ששאלו שאלות ממוקדות וחשובות וקיבלו תשובות ענייניות. אני ניצלתי את ההזדמנות והעליתי את הנושא שקרוב לליבי: בעלי-חיים, בעיקר החיות במשקים. אמרתי שוב את מה שהיא כבר יודעת, אבל רציתי שהיא תשמע אותי אומרת את זה: שיש קהילה גדולה מאד של אנשים שהפסיקו לצרוך מהחי מטעמי חמלה וחשוב להם מאד שתהיה מפלגה שתפעל למענם ולמען החיות, שחיזוק הפעילות הזו יכול להביא למרצ קולות לא רק מהמחנה הציוני אלא גם ממפלגות שהקולות מהן לא היו נודדים בשום צורה אחרת: יש עתיד, הליכוד והבית היהודי.
אני שולחת מכאן את ברכת הדרך לאנשים של מרצ. באופן אישי אעשה כל מה שאוכל כדי לעזור להם להשיג כמה שיותר מנדטים ולהיות חזקים בכנסת החדשה. אני שולחת ברכות לזהבה גלאון, אישה חזקה ומקסימה שבימים של טירוף וקווים אדומים שנחצים ללא הרף היא ואנשי מרצ מזכירים למדינה שלמה מהם שפיות, צניעות, עקרונות ועשייה למען אלה שזקוקים לה כל-כך.
חייבת להוסיף שהם פינקו אותנו בכיבוד ראוי: סנדוויצ'ים, ירקות ובקבוקי מים. עשיתי לי הרגל להביא נשנוש טבעוני לכל מפגש שאני משתתפת בו, למפגש אתמול הבאתי בונבוני קוקוס עם שוקולד. זהבה קיבלה אותי בחיוך רחב, הודתה לי על המאמץ ויידעה אותי שיש גם סנדוויצ'ים טבעוניים. הבונבונים שלי הספיקו לצבור כמה מחמאות ובקשה למתכון, אז נראה לי שיהיה נחמד לסיים כך את הפוסט:
בונבוני קוקוס – כמות ל-30-50 בונבונים, תלוי בגודל.
חומרים: תפוח אדמה בינוני, מבושל.
100 ג' אבקת סוכר (שתי שקיות)
200 גרם קוקוס טחון
שתי חבילות שוקולד מריר (פרווה) של עלית.
הכנה: מועכים את תפוח האדמה לפירה. מתחילים להוסיף את אבקת הסוכר בהדרגה ומערבבים. התערובת הופכת בהדרגה להיות נוזלית, כשכל אבקת הסוכר מעורבבת עם מחית תפוח האדמה מתחילים להוסיף את הקוקוס גם בהדרגה, ומערבבים עד שהתערובת הופכת להיות מוצקה ויציבה אך לא יבשה מידי.
מניחים לכמה דקות בצד, ובינתיים ממיסים את השוקולד המריר על אדים.
יוצרים כדורים מתערובת הקוקוס, או מכניסים לתבנית סיליקון של פרלינים, אפשר בכל הצורות. מכניסים למקפיא ל-10-15 דקות. מצפים בשוקולד ומכניסים חזרה למקפיא.
אפשר לאכול ישר כשמוציאים מהמקפיא. אפשר גם לאחסן במקרר.
תודה שקראתם.
דעתכם חשובה לי , ואשמח לשמוע תגובות. ניתן להגיב בסופו של כל פוסט.
כמו-כן, אתם מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג. לשם כך יש ללחוץ על הכפתור למעלה משמאל עם ציור הסיכה והכיתוב “עקבו אחרי”, לבחור באופציה של דואר ולמלא כתובת אימייל. האתר ישלח לכם הודעת אימייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש.
לבלוג יש גם דף שמלווה אותו בפייסבוק. אפשר לעשות לייק לדף ולראות את הפוסטים שם:
https://www.facebook.com/vegan1.spirit