בינתיים

מאתמול חמודה את נמצאת בדמי,
בגופי משוטטת, מלווה את יומי.
הרגשה שכזו מאוד מחממת,
במיוחד שהיית כל כך מהממת.

כנראה הנשיקה שהיתה מתוקה,
השאירה אותי כאן אפוף מתשוקה.
החיים הם קונצרט, אני שוב מנצח,
מחפש אור של שמש, מספיק לי ירח.

גם את מרגישה את מה שאני,
החיבור ביננו הוא לא גופני.
המבט בעינייך, כף ידך הנעימה,
השיחה, הפלירטוט, הקשבה, הבנה.

רוצה להוסיף שאין מה לדאוג,
את ואני יכולים כבר לחגוג.
הסירי חומות בואי אלי בבטחה,
ידך בידי, תנשמי לרווחה.

נפליג בדמיון למקומות רחוקים,
נשתובב בלילות, נסתובב בימים.
נאכל ונשתה נדבר ונצחק,
נעלה על האוטו אל ההר המרוחק.

זה מרגיש כה רומנטי, זה הופך דומיננטי.
מן רומן שכזה – כל כך אלגנטי.
זה נכון שהיתה רק פגישה ראשונה,
ואולי הרגשה זו אינה נכונה.

אבל כך זה מרגיש חמודה יקרה,
גם אצלי גם אצלך, יש מין אוירה.
השיר שכתבתי כולו אמיתי,
שיר התרגשות שאינו תכליתי.

כך זה מרגיש,
אם לא שבעתיים,
אני שלך חמודה. באמת.
בינתיים.