את שעומדת שם,
מניפה את ידך בין המערכות,
בין ימי הנצחון של הסבב הקודם,
בהם הרגשת טעמם של חיים
על קצה קלשון מלחמתך
לבין ימי הכאב והשבר
של המערכה הנוכחית
בהן גופך נטול מכל מי שאת
ומכל כח שהיה לך
ואת רק רוצה שיגמר החושך
ויעלה האור
ואיתו תונף ידך מעלה
כמנצחת
על עוד מערכה שלך מולו
שהרגישה כמו מערכה מול עצמך
מול גופך
מול כוחותייך
מול עוצמות נפשך
לקום מהאדמה
אל האוויר
לחרוך את האש
ולצלוח את המים.
את שעומדת שם ,
פנייך חתומים בדריכות
וידך מונפת מעלה
בין המערכות
תני לי כח
להניף את שלי.
העלמה ויקטורין בתלבושת אספדה / אדואר מאנה 1862 (*)
צילום : אני
(*) התמונה נתרמה ע"י פלאטו שרון