בימי רביעי, בשעה 22:45 לערך, אחרי שקבוצת התמיכה לנשים וגברים בתהליכי פרידה וגירושין מסתיימת, אסנת ואני (המנחות) מחליפות תוך כדי סידור החדר כמה משפטים על מה שהיה, ומה שנצרב לנו הכי חזק בתודעה. אחר כך אנחנו יורדות במעלית, ממשיכות לעבד עוד קצת, ואני נוסעת הביתה.
כבר באוטו מתחילות להכות בי המחשבות והתובנות. עולים לי משפטים שנאמרו, נושאים שאף פעם לא עלו בקבוצות האחרות, הבכי (גם אני זולגת לעיתים), חוסר האונים, החוזק, התמודדות חברי הקבוצה עם עצמם, עם בן/ת הזוג לשעבר, עם הילדים, במקום העבודה ועם החברים והמשפחה, הכל מציף ובעיקר מעורר. אני שידועה כמי ששמה את הראש ומיד נרדמת, נכנסת הביתה וכמו אחרי שתיה של קפה שחור חזק, מסדרת, מקפלת, מטאטאת, סוגרת, פותחת ומבינה ששינה זה לא לעכשיו. ככה אני מעבירה שעתיים שלוש עד שסוף סוף נרדמת.
אתמול למשל דיברנו על התמיכה שהמשתתפים קיבלו מהמשפחה והחברים ועל אכזבות שחוו ממי שציפו שיתמכו בהם. מרביתם סיפרו שקיבלו סיוע מההורים, אנשים באופן יחסי מבוגרים, בהתחשב בזה שחברי הקבוצה בגילאי 40 עד 50+. חלק מהמשתתפים דווקא מידרו את ההורים מהתהליך כי רצו להימנע מהשפעה שלילית מצדם המוכרת להם מעברם. אחרים שהוריהם לא בחיים נעזרו באחיהם ואחיותיהם. היו מקרים בהם התומך העיקרי הוא דווקא קרוב משפחה אחר או חבר. סופר על אחד האבות שהוא שתקן מטבעו, אבל שיחת טלפון ממנו עם השאלה "מה נשמע?" מספיקה כדי להוות תמיכה ענקית. כן, לפעמים תמיכה היא לא רק מילים…
לעיתים בזמן תהליך הגירושין של אחד הילדים, המשפחות נאלצות להתמודד עם משברים נוספים כמו מחלה קשה של אחד האחים האחרים, או דמנציה של אחד ההורים. מצב כזה מעמיד את כל בני המשפחה בפני לחצים נוספים ואולי גם נותן פרופורציות לתהליך הגירושין האישי בהשוואה להתמודדות עם אובדן הבריאות ומוות.
נושא שעלה בפעם הראשונה הוא ההתמודדות עם קבוצות הווטסאפ המשפחתיות. יש את אלו של המשפחה הגרעינית- הורים וילדים, ויש את אלו של המשפחה המורחבת. סיפר אחד המשתתפים שקבוצת הווטסאפ הגרעינית "שישנה" מאז הפרידה "התעוררה" לפתע בעקבות טעות (או לא טעות) של אחד הילדים. משתתף אחר סיפר שהחליט לעזוב את קבוצת הווטסאפ המורחבת, אבל כדי לא לעורר מתחים, שיתף את בן הזוג בטרם פרש.
הרבה משפטים שנאמר נגעו לליבי, אבל במיוחד אחד שנאמר מאח לאח והוא מעין מטאפורה להזדמנות שבגירושין: "כשהאוטובוס עוצר בתחנה, זה סימן שצריך לרדת".
אז היום, בבוקר שאחרי, תיכף אתקשר לאסנת ונמשיך לדבר על המפגש אתמול, ואני אבקש מהמשתתפים אישור לפרסם את הכתבה הזו.
אורנה שפטר, עו"ס ועו"ד, מגשרת זוגית ומשפחתית ומנחת קבוצות תמיכה. אסנת זילברמן- עו"ס קלינית ויועצת תזונה.
מאמרים נוספים בנושאקבוצת תמיכה לגירושין אפשר למצוא באתר הבית שלי: os-gishur.co.il/
