בוקר יום חדש.

בוקר יום חדש.
ישנתי מעט.
אבל ישנתי טוב.
התעוררתי אמנם לכאוס ילדים ומציאות,
אבל עם "שיר חדש בלב"
"שיר" של תקווה.
של שינוי.
של אמונה.
באנשים.
בי.
בכוחות שבי.
מרגישה שאתמול היה נקודת מפנה.
ואולי הייתי צריכה לצלול לתהום העמוקה הזאת.. כדי להבין שזה לא הסוף.
שזה לא ירידה בלי עלייה.
שיש עלייה בסוף התהום.
ויש גם אנשים שייפגשו אותי שם בדרך.
ויכוונו.
שהשינוי בר קיימא גם אם עובר עלי שבוע קשה.
גם אם המציאות נותנת סטירה מצלצלת.
גם אם לא שיניתי קריירה.
הדי.אנ.איי שלי השתנה.
אני לא אחזור לשקול מאה ועשרות ק"ג גם אם אעלה 5 או 10 ק"ג.
הם ירדו.
כי אני רואה את החיים אחרת.
ואם אפנים ואקבל את זה – אולי אהיה רגועה יותר.
ואולי הנפילות יהיו קלות יותר..
ואולי לא נקרא להן נפילות.. אלא החיים.
ואולי גם אצליח להנות מזה בדרך.
לאכול בהנאה.
בלי אשמה.
בלי רצון לשרוף כל ביס.
בלי לספור קלוריות (פה ושם.. עדיין צריך מודעות). מרגישה מוכנה לשינויים בריאים.
מתרגשת לחפש לי מדריכי דרך.
חבל שאני לא צפונית.. הייתי יכולה לסמן וי אחד