בהישמע הוונג- הויאטנמית הכי לוהטת בעיר חוגגת חמש

מהרגע שנפתחה בלב רוטשילד בתל אביב, לא הפסקתי לשמוע המלצות על מסעדת VONG הויאטנמית. בשבוע שעבר, היא חגגה חמש שנים לקיומה המוצלח. זוגתי ואני שממעטות לאחרונה בבילויים בכלל ובדייטים בפרט, מצאנו את עצמנו יוצאות לחגוג איתה יום הולדת.

הגענו בערב חמישי האחרון, מצוידות בציפיות גבוהות וברעב לא קטן ויותר מהכל, ברצון לקצת גוד טיים ושינוי אווירה, אחרי שבוע של מחלה (שלי) ועומס עבודה היסטרי (שלה).

למרות החגיגות והעובדה שיום חמישי, הלהיב אותי לראות כניסה מלאה בממתינים/ות ומסעדה עמוסה לעייפה בסועדים/ות ובגוד וייבס.

פסענו לשולחן הפינתי שנשמר לנו וקיבלה את פנינו מלצרית חייכנית, שבתוך עשר דקות זוגתי ואני, מיומנות בתחום, חייכנו זו לזו ואמרנו שלבטח קיבלנו את המלצרית המובחרת מכולם/ן. היא הייתה שרותית מהרגע הראשון וסייעה לנו בבחירת המנות, מאחר ולשתינו זה ביקור ראשון במקום.

כמובן שהיא רצתה לבחור עבורנו, אבל לצערי אני פחות זורמת בענייני מנות ואוהבת לבחור בעצמי ולא להיות מופתעת.

מישהי הזמינה צונאמי? צלמת: כרמל מילנר-סער

פתחנו את הדייט הרומנטי שלנו עם שני קוקטיילים מיוחדים: זוגתי בחרה לעצמה את ה- Gin DE CHARTREUSE שהיה בדיוק כפי שקיוותה ואני התפרעתי ובחרתי את ה- TSUnami וודקה חלפיניו, סאוור ומיץ חמוציות מתובלים בבזיליקום וצ'ילי טרי. אל תשאלו- בערתי, אבל בקטע טוב. הבנתי היטב את המשמעות המילולית של משקה חריף.

כיסוני שרימפס אליפות צלמת: כרמל מילנר-סער

ואז עברנו לאוכל. התחלנו עם המטרה שלשמה באנו, טעימה של מנות הספיישל החגיגיות שנולדו במיוחד לחגיגות. הזמנו את ה- BUNCH- בצק באן מאודה וצרוב ממולא עוף, כרוב סיני, בצל ירוק וג'ינג'ר. לצד רוטב חומץ שחור וסויה. את ה- CUP CUP – גביע אייסברג ממולא דג לבן מאודה וסלט מרענן של עשבי תיבול: בזיליקום תאילנדי, כוסברה, נענע, צ'ילי. ברוטב נם קלאסי בעיטור שאלוט מטוגן, קשיו ובוטנים קלויים ואת ה- SHRIMP DUMPLINGS- כיסוני שרימפס מאודים עטופים בבצק טפיוקה שקוף.

הבאן היה משובח ועשוי נפלא, עם מילוי עדין מאד ורטבים מופלאים שהוגשו לנו בצד- עפנו על האיולי (דרוש מתכון) ואני אישית השתגעתי על הבוטנים ודבש.

הcup cup- זו מנה עם שם משגע שמגיעה בתוך מעין גביעי חסת אייסברג מלאים בכל טוב, אך האכילה מעט מסורבלת בשל צורת ההגשה והיא הייתה רוויה ביותר מדי לימון, כך שיותר ממפית אחת נדרשה למשימה. מנה טעימה ומקורית, שעם הורדת כמות הנוזלים בה תהיה ראויה בהחלט.

ולבסוף, כיסוני השרימפס העטופים בבצק הטפיוקה שהוגשו גם הם עם רוטב מוצלח, חייכו לנו לגמרי את מקצה הטעימות. כמה פשוט- ככה טעים.

אנסטסיה המלצרית שלנו צלמת: כרמל מילנר-סער

עברנו לבחירת העיקרית ובכל זאת, החלטתי לשחרר ולתת למלצרית המקסימה, אנסטסיה לבחור עבורנו. לאחר שהבינה שזוגתי אוהבת חריף ואני למען האמת חיה בשבילו, היא בחרה לנו את המנה- HOT SURF & TURF- שכוללת אטריות ביצים טריות ומיקס של ים ויבשה: בקר, עוף, בייבי שרימפס ואווז. מוקפץ ברוטב צדפות וסאקה עם כרישה, ברוקולי, נבטים, בצל ירוק, צ'ילי טרי, שום, ג'ינג'ר, פלפל שאטה וקשיו.

בתחילה מעט נרתענו כי שתינו לא חובבות טעם של אווז, אך לאחר שאמרה כי זה ממש מעודן, זרמנו איתה. המנה הגיעה והביאה עימה ריח משכר.

השילוב בין הבקר, העוף, בייבי שרימפס והאווז היה מעולה, היה קצת מכל דבר וביחד מנה נדיבה ומרהיבה עתירת מרכיבים טעימים ורוטב בלתי נשכח. חייבת לומר שהיא הייתה חריפה ממש, בדיוק כמו שאני אוהבת, חריף אמיץ ונוכח ולא מרומז או בכאילו, כמו שקורה לי בהרבה מסעדות בהן אני מבקשת מנה חריפה.

תוך כדי שאכלנו והתענגנו על כל ביס, נהנינו ממש מהאווירה הנעימה והרגועה במקום, אווירה שהעומס לא השפיע עליה. המנהל, זאב שמו, שזיהיתי מיד ממקומות אחרים אותם ניהל, היה חביב למדי ומסביר פנים, הצוות היה שירותי עד מאד, חייכן ונעים, כזה שאני מאחלת לכל מסעדה. ביקשתי אפילו בנימוס להציץ ולצלם את המטבח תוך כדי עבודה, קיבלתי אישור לדקותיים וחשתי מרותקת, כאילו אני בתוך סצנה מ"דינר ראש", אחד הסרטים האהובים עליי. עובדים מקומיים ויאטנמיים/ סיניים, או ממחוזות דומים שלא הצלחתי לזהות, עובדים בצורה יעילה, מהירה ובהרמוניה מושלמת. אפילו לזו שהציצה עליהם וצילמה אותם באמצע משמרת עמוסה ממש, נידבו חיוכים בשפע.

כשסרוויס מתנהל בצורה נכונה ורגועה, על ידי המנהל/ת, זה משליך על צוות העובדים/ות וגם על הלקוחות. כיף לראות עובדים/ות שמרוצים/ות ועושים/ות את עבודתם/ן בשמחה ובמקצועיות ולקוחות שתוך כדי מבט אחד לעברם/ן ברור שהם שבעי רצון ושבעים בכלל. עם המוזיקה הנכונה ברקע, ההקפדה על פרטים ועל רמה גבוהה, החל מהניקיון, דרך החימום במקום ועד לאחרון הרטבים ועל שירות מצוין, בהמשך כמובן לאוכל המדהים והייחודי שרקח השף ואחד מהשותפים במקום- לירון ברנר, הבנתי שכגודל הציפיות, כך גודל ההנאה ושביעות הרצון שלנו מהמקום.

ואז הגיע הקינוח. קיבלנו המלצה חמה על שניים: סברינה לא ממש סטנדרטית ובננה מקורמלת, המוגשת לצד יוגורט.

שתי המנות היו לא פחות ממעולות. הסברינה הוונגית נקראת saba rina ממש מיוחדת והפתיעה במרכיבים ובטעם. זו בעצם עוגת שמרים שטבולה בסירופ מתקתק, קרם מסקרפונה, רוטב לימון בזיליקום ואבקת מקרון ירוק עם טוויל שקדים למעלה. מנה מרהיבה ומושקעת- סופר טעימה. מנת הבננה שהיא לכאורה מאד פשוטה, הפתיעה לא פחות. מדובר על בננה חצויה המוגשת בתוך קליפתה ומעל היא מקורמלת לחלוטין, כך שכל ביס מרגיש כמו נגיסה בטופ של קרם ברולה, יש עליה גם זיגוג קל של חלב מרוכז הטעם שלה מתקתק ומשתדרג עם היוגורט שמוגש ליד ומכיל סילאן ושקדים קלויים. חשתי כי ללא ספק השף/ טבחים פיצחו את הגאונות שבפשטות. שאפו גדול.