הפעם בא לי אחרת ,בא לי להשתמש בכמה שיותר מילים ואולי אפילו להוסיף מלא תנועות ידיים
בא לי לספר לכל דחפין על יום שבת קסומה.
הכול התחיל מזה שקבענו לכוס קפה ביום שבת ב 11 בבוקר , משהו בקטנה ליד הבית , רק כי לא התראינו מזמן .
אציין , כי בד"כ יום שבת הוא קודש הקודשים שמוקדש כולו לזה שלצידי (אני החלטנו).
אבל .. אם הוא ייצא לטיול של יומיים… אז …
ביום חמישי שלחת קישור עם הזמנה ל "דרסקוד תל- אביב"- כתבת שביום שישי פחות יצליח לנו אבל ביום שבת זאת יכול להיות נחמד …
כן , לא , בעצם למה לא . יאללה יש נסיעה לתל אביב .
אז לפני שאפרט מה המסקנות .
אגיד תודה ..
חברה תודה ענקית, על המוזה שאת , יעל פינקלשטיין את המלכה.
עינת גור – שניצחה על כל האירוע המדהים הזה
לשפרה קורנפלד – שהפילה לי כל כך הרבה אסימונים ונתנה לי כל כך הרבה נקודות למחשבה
ולפאולה רוזנברג – שבזכותה בא לי קצת יותר להשקיע בעצמי ובמזון שלי .
והתובנות מיום שבת
- אתחיל מזה שחוץ מ "סטלה ולורי" לא שמעתי על אופנה ישראלית . ביום שבת גיליתי עולם שלם של עיצובים מהממים , יצירתיים , חדשניים ובעיקר WOOOOW . קצת מבאס שהיא מאוד מאוד יקרה .
- לפני הכול אני – ברגע שטוב לי אני משדרת את זה לכל העולם, והעולם לא נשאר אדיש ומחזיר לי בעיקר בחיוכים ולבביות .
- זרימה – לא תמיד אני מצליחה להשתחרר ולזרום עם הרגע והמצב. אבל… כשזה קורה, זאת הרגשה כל כך טובה.
- אני החלטנו – אני עושה את זה בכל כך הרבה דברים, אני מחליטה מה טוב עבור שנינו , מה נראה לי שנכון עבור שנינו ואז רק אני לבד עם עצמי מתאכזבת כועסת וכאלה … אני החלטנו שביום שבת חייבים לעשות דברים ביחד, למה? הרי היו לנו חיים לפני … לצאת מהקיבעון ובעיקר ליהנות ממה שעושה לנו טוב .
- אנשים – אני כל כך אוהבת לשמוע אנשים מעניינים ,זה תמיד לוקח זמן עד שאני מפנימה את מה שנאמר אבל בסוף זה קורה.
- שתיקות מביכות – זה קטע כזה אצל חברות , המושג שתיקה לא קיים, אין ספור נושאים, ותמיד אין מספיק זמן…. יכולות לדבר שעות על כלום ועל שום דבר ולצאת כל כך מחוזקות
- חברות אמיתית- בשנים האחרונות אני זכיתי לשתי חברות חדשות שמלמדות אותי מה היא חברות אחרת … תודה שאתן בחיי
- לא תמיד זה נכון להגיד כן – הרצון המתמיד שלי לנסות ולהתקדם בלי לבדוק האם הדבר הבא שאני עושה הוא נכון עבורי , האם זאת התנסות טובה ? או זה משהו שאני עדיין לא בשלה אליו. צריכה ללמוד לעצור ולהפסיק להיות מונעת מהפחד לפספוס.
- שנה הבאה – נכון יש עוד זמן אבל איכשהו אני יודעת / מרגישה ששנה הבאה שוב נהיה שם, ואולי אפילו בקונסטלציה אחרת .
- השראה –אולי זה לא הזמן ואולי זה לא הדבר שאני צריכה להתרכז בו , אבל היום שבת הזה נתן לי כל כך הרבה רצון לייצור משהו גדול , לאחד הרבה נשים , לערב אינטימי עם כוס יין , פטפוטים סתמיים ובעיקר הטענת מצברים .