..
האמבטיה היומית היא חוויה מאוד ביתית, היא מפרידה בן חלקי היום והלילה בין החוויה החברתית הכללית לחוויה הביתית. חשוב שהיא תהיה נעימה, מחבקת ועוטפת.
ומה אם הילד אינו אוהב אמבטיה?
למשל, כמו בתיה?
..
הספר כתוב בצורה נעימה ומחבקת וקשובה מאוד לבתיה.
נעימות ושיגרה מבורכת ושמחה משפחתית טובה, זה מה שמצאתי בספר.
אין כעס ועלבונות, אין מבצעים גדולים, יש חוויה משפחתית נעימה שקל להזדהות איתה ולאמץ.
זה לא רק סיפור האמבטיה. זהו סיפורה של בתיה
היום שלה והאמבטיה שתגיע – אם בתיה תסכים..
אני אישית אשמח לקרוא בו עם נכדתי (הספר מתאים בעיקר לילדות קטנות לדעתי) לדון בכל דף על החוויה המסופרת, כי נחמד מאוד לפגוש חוויות מוכרות ולהשוות..
והחוויות מוכרות כמעט לכל ילדה.
"בדרך היא מספרת לאמא על פינת הצעצועים
ולפעמים הן עוצרות לשחק בגן השעשועים…"
בהמשך הקריאה אפשר כמובן לדון על סירובה של בתיה לאמבטיה..
למה בתיה לא אוהבת אמבטיה?
"אני לא רוצה להתקלח" היא אומרת זועפת,
"נכנסים לי מים לעינים, ואני לא אוהבת"!
ומה אפשר לעשות כדי לשכנע אותה..?
לילדים הרי יש המון רעיונות יפים..
אבל גם למחברת הספר יש רעיון.
והיא גם מסבירה למה חשוב להתקלח.
כי הרי חשוב להתקלח – בכל גיל.
הסיפור כתוב בשפה פשוטה וכמעט מחורזת..
מה שיעזור לילד/לילדה "לקרוא" לבד את הספר לאחר שמיעה אחת או שתיים, תוך הבטה באיורים החביבים והברורים מאוד.
קריאה שיכולה להוות טקס פתיחה לאירועי האמבטיה הביתית.
ולמה בתיה לא אוהבת אמבטיה?
אני מניחה שזה מפני ששמה מתחרז יפה כל כך עם המילה אמבטיה. למרות שבאותה מידה יכל להיקרא הספר בתיה אוהבת אמבטיה.
יש ילדים נוספים בודאי ששמם לא מתחרז יפה כל כך וגם הם אינם אוהבים אמבטיה.
ממרפסת ביתי אני שומעת לעתים את אחת האמהות במרדף אחרי בנה שיכנס כבר לאמבטיה..
בסוף כמעט כולם מתקלחים ונהנים וישנים.
אבל הדרך לפעמים ארוכה ומתישה.
בספר לומדת בתיה שאפשר לעשות את זה נעים ושמח.
וגם ילדים אחרים יכולים ללמוד, כמובן.
.
