את לא מפגרת!

נשים יקרות.

אני חייבת לשאול אתכן שאלה שנצורה אצלי בקנה כבר לא מעט זמן ומשוועת לצעוק את שבליבה לעולם. למה אתם קוראות לעצמכן מפגרת?יותר מידי פעמים הזדמן לי לעמוד/לשבת/ללכת/לדבר עם נשים ששיגרו לעבר עצמן את ה"ברכה". וכולן יש לציין את אותה "ברכה" בדיוק, כן. מפגרתאז להל"ן קיבצתי את תוצאות התצפיות שערכתי בחמש השנים האחרונות ובאמתחתן הסיבות שבגללן נשים אתן מכנות את עצמכן- מפגרת:</<<

1) על זה ששכחתן את הנייד באוטו

2) על זה שלא שמתם לב שעברה חצי שעה מאז שהבטחתן למישהו לחזור אליו טלפונית אחרי רבע שעה

3) אחרי שגיליתן ששכחתן לשלם את חשבון החשמל בזמן

4) אחרי שהתבלבלתן בפנייה ברחוב שבו הייתן צריכות לפנות

5) כשבטעות הכתמתן את חולצתכן הלבנה בערב החג

6) כשנשפכו לכם (שוב בטעות) מים על המכנסיים

7) לפעמים גם נוצרו מצבים שדיברתן בהם אל עצמכן בסוג של מונולוג שנשמע בערך כך. למה ויתרתי בשבילו על הנסיעה?למה? כי אני מפגרת!

8) או – מי היחידה שמשקיעה ככה בעבודה בלי שאף אחד מעריך את זה?… אני. כי אני מפגרת!

חשוב לציין שאותה "ברכה" נאמרת גם בטון כעוס מלוא ההתכוונות, ולעיתים קרובות- ראוי להדגיש אתן גם מזכירות לעצמכן את שמכן, פן חלילה "תברכו" מישהי אחרת. וזה הולך לדוגמה ככה :"מפגרת גלית!"

הרי גם ככה אנחנו מחזיקות כבר שנים במקום הראשון באולימפיאדת הנשים בענף "רגשות אשמה" במקצה של חמש שניות מרגע תחילת הסיטואציה, אז למה ומדוע להעמיס בהאשמות כל- כך מיותרות?
חשבתי על האפשרות להפעיל סיירת למניעת אלימות מילולית מנשים שפועלות כנגד עצמן באלימות מילולית ( נשים מכל קצוות העדות דרך אגב. לא רק פולניות…) רק שעצם ההגדרה המסובכת הקשתה עליי לעבור לשלב הבא, אז החלטתי לכתוב לכן כאן ועכשיו שזה לא מקובל עליי. זה לא נראה טוב ולא נישמע טוב.

לרוב אתן בכלל לא שמות לב לאקט האוטומטי והאימפולסיבי הזה, ולא פחות נורא אם לא יותר זה שבדרך כלל נמצא לידכן מישהו ששומע את זה… חבר, חברה, שותף לעבודה, איש משפחה ותחשבו איך זה נשמע ונראה בעיני המתבונן. איך הילדים שלכן אמורים להגיב לאימא שלהם שקוראת לעצמה מפגרת לידם? גם אם זה באווירת בדיחה, צחוק, או אם יום השטויות הבינלאומי. אתן חייבות להפסיק אם זה לאלתר.

מעתה אני מחוללת מהפך ודורשת להחליף את המילה במקסימה. כן. מה קרה מקסימה לא נישמע לכן טוב? מה מפרגן מידי? מתקתק משהו? טוב מאוד! תתחילו להתרגל ותראו איזה יופי זה עשוי להישמע:

– איזה מקסימה אני ששכחתי את הפלא-פון באוטו

– אוי, מקסימה, התבלבלתי בפנייה

– למה ויתרתי בגללו על הנסיעה? כי אני מקסימה…

כן.כן. זה מקסים.תודו… ועכשיו אתן מוזמנות להוסיף בעצמכן משפטים או סיבות. מצבים או תגובות שבגינן אתן חייבות. אבל ממש חייבות להזכיר לעצמכן שאתן מקסימות!

אשמח לתגובותיכן,

ניצן