ארזת לבד? נתנו לך משהו להעביר?

אהה….כן. מצב רוח חרא – המון זמן לא ביקרתי בספא. הנפש והגוף צריכים את זה. להתנתק מהמתח, מהחדשות, להחליף מזג אוויר, להרגיש את הפינוק בתוך הנשמה. זקוקה נואשות למסאג' מכווצץ' ללב ולהיות מסוגלת לקחת נשימה עמוקה בלי להרגיש אשמה. אני לא כאן – אני לא אשמה. אין לי כח להיות אשמה. אני נוסעת.
קוויקי כזה, פשוט לא להיות כאן. תחנה ראשונה בנתב"ג – ארזת לבד? כן בטח, מה יש לי פיליפינית שתעשה את זה בשבילי? גברת – את מבינה שזה שאלות רציניות למען בטחונך ? כן כן, את צודקת אני אומרת לבטחונית וגוערת בעצמי. תראי איזה חרא את – סך הכל מה מבקשים ממך ? שתי דקות של רצינית בשביל הבטחון שלך ואת גם מזה עושה בדיחה. טוב, זה מנגנון הציניות שלי כדי להשאר שפוייה אני מנחמת את עצמי והופכת להיות בנאדם רציני ועונה ממש לעניין.
המזוודה הייתה ברשותך כל הזמן מאז שארזת ? כן בטח. מישהו נתן לך משהו להעביר? שום דבר – אני לא סוחבת דברים של אף אחד בתור מדיניות. אני לא סבל – אני מנסה להעלות חיוך על פניה של הבטחוניסטית.  לא מצליח. מדביקה עם חתימה אישית ואפשר להגיע לכרטוס אחרי תור מייגע של שעתיים.
אני משאירה את מפלס המדרגות מאחורי, מחתימה את הדרכון וקצת חו"ל כבר אצלי בכיס. אחלה – אני חושבת. צריך רק להרים טלפון לאולגה שתשריין לי תור למאסג' – לא מוותרת אפילו על  מאסג' אחד. החלטה ברורה ואני מתקשרת אליה. כן, אני באה עוד כמה שעות, רוצה מאסג' היום בערב.
מתחילים להתמקח קצת…היא מכירה אותי ויודעת שאני כמו חברת הנסיעות "בדקה התשעים". כן, אני אומרת לה – אני יודעת שאין לך מקום ואת הרוסה מעייפות, אבל אני באה מישראל אני מגייסת את יכולת ההתחנפות שלי – את בטח מתגעגעת קצת…דרך אגב, את צריכה משהו מהדיוטי? אולי זה ירכך את לבבה. עובד כמו שעון.  תביאי לי וודקה וסיגריות. אין בעיות אני אומרת ובשבע בערב אני כבר מדמיינת אותי שרועה על המיטה…עונג, עונג צרוף.
דוחקת לתאים האחוריים של המוח את הבטחוניסטית של "ארזת לבד" ונגררת עם התיק לשירותים. שומרת על הבטחון, עובדת לפי הכללים. איך אפשר לטוס בלי לעבור את הדיוטי ? זה הרי חוק בלתי כתוב גם אם אתה טס ארבע פעמים בחודש – הדיוטי הוא חובה.
מה חדש ומה במבצע ? סקירה מהירה…תמיד משתנה האלכוהול ושווה לקנות אני חושבת לעצמי. אפשר לחשוב שאני אלכוהוליסטית וטסה ל"בטי פורד" – מכון גמילה מפורסם. לא, אני מנחמת את עצמי (הרבה זמן לא ריחמתי על עצמי ולא ניחמתי אותי..). תזכרי אני אומרת לעצמי אחד למאסג' ושניים הבייתה.
לא משנה כמה פעמים אני אעבור את הדיוטי, תמיד, אבל תמיד יהיה איזה בושם במבצע ושפתונים – ותמיד אני אצטרך משהו חדש כי נמאס לי מה שלקחתי בפעם האחרונה. עוד סיבוב אחד, הדיוטי הופך לצפוף יותר – כנראה שיש כמה טיסות פחות או יותר על אותן שעות וזה הזמן להגיע לקופה כדי לא לעמוד יותר מדי זמן בתור.
אין מה לעשות – צריך להעביר עוד משהו כמו 45 דקות. שולפת חוברת התשבצים ומנסה ללכת על איזה תשבץ הגיון. איזה הגיון ואיזה תשבץ אפשר לעשות כשילדים רצים שם בין הכסאות. אני מנסה שוב את ההגדרה  ומבינה (לפחות את זה) שתשבץ הגיון ואני לא באים טוב בכזו שעה. זו שעה נהדרת לבהות ככה סתם באנשים עם קפה – מגייסת כוס קפה לטובתי ובוהה. מריצה קצת מחשבות ואיכשהו כמו תמיד קופצת לאיזור רגשי האשם. הנחמה היחידה זה המאסג' שמחכה לי עוד כמה שעות.
טיסה קצרה ולפניה עוד פעם איזה עכוב נוסף, כנראה שיש שוב התראה ועוד פעם בידוק קצר. מצאו מזוודה של מישהו של מישהו שלא הופיע ברשימה ופתאום אני מבינה שוב באמת ש"ארזת לבד" זה כורח המציאות והייתי קצת מגעילה אל הבטחוניסטית. צריך את זה וזהו. פעם הבאה אני אהייה ממש טובה.
תודה לאל – העניינים נפתרו די מהר ואפשר להמשיך ואחרי משהו כמו ארבע שעות אני מוצאת את עצמי בקור של גרמניה. נכון, אני לא ממש מחבבת את המדינה ואת תושביה – אבל מה לעשות ? כמה שיגידו שכאן  בארץ יש מקומות לא פחות טובים – הכל נכון, אבל אין אף אחד שמשתווה למקצוענות הגרמנית בנושא הזה – איזה משפט זוועתי – אני פתאום חושבת לעצמי. את נוסעת רק למאסג' רפואי אני מנחמת את עצמי.
אני לא באה הרי לבלות ממש – אני באה ממש לקוויקי, לעשות מאסג' לנשמה ולגוף . במהירות אני מוצאת את עצמי ב"נסיך הקטן" – המלון הכי קטן ומשפחתי וכייפי שמפנק אותי עד כלות,הרמתי טלפון בשדה ולמזלי החדר שאני אוהבת פנוי ואני מוצאת את עצמי בתוכו בתוך שעה.
מסדרת את מה שצריך ומחליטה לחנוק את היום בהנאה. שולפת את בגד הים והולכת לספא – בחוץ קור כלבים (אני לוקחת מונית), מגיעה למקום הכי מופלא בעולם בשבילי ותוך כמה דקות אני מוצאת את עצמי עטופה במים המהבילים שעוטפים אותי ברכות , מרגישה את הגאקוזי ומתמתחת בהנאה…עוצמת את העיניים ושעה שלמה חושבת איזה עולם נפלא.
אחרי שעה עם חיוך אידיוטי החלוק עליי ואני חוזרת לעשות מאסג' אלוהי…ממש כמו לוח פעילות אקטיבי. נשיקות, אלכוהול מהדיוטי, סיגריות ובושם, מילות נימוסין ואני מרגישה את הידיים שעושות עבודה  מקצועית ונוגעות בכל הנקודות הדואבות. מרגישה מסטולית , מסטולית בנעימות. אלוהים שלי – אם אתה אוהב אותי, שלא ייגמר לעולם !!!
מעבירה ככה כמה ימים בפינוק ענק, שוכחת את המילים: כאב, מתח, חדשות – לא זוכרת בית. זונחת את ייסורי המצפון. ככה כמה ימים מענגים, מתדלקת את עצמי בהנאה ואושר לתקופה – עד הפעם הבאה. לכל תענוג יש סוף בצורת ערב אחרי כמה ימים בהם תידלקתי את עצמי באושר צרוף. מגיעה לשדה  תעופה ושוב "ארזת לבד" – כן כן, ארזתי לבד. לא, לא נתנו לי שום דבר לקחת / להעביר. אל תעזבי את התיק ושיהיה בטווח עין כל הזמן.
עולים למטוס ולפני שאני מספיקה להרגיש את ההמראה כבר נוחתים.
ערב טוב ישראל.