מילותיה של המשוררת רלי דיבנר שוזרות יחדיו עולם רגשי עשיר בצבעים, בריחות ובניחוחות. היא עושה שימוש בטבע המשתנה, כדי לתאר את הקיום האנושי על רבדיו השונים. באמצעות עונות השנה, הים ושלל נופי הטבע, הקורא מתחבר לעוצמות של הרגש ומרגיש את עצמו מרחף לתוך המראות האלו, המפעימים את נפשו.
רלי מתארת את רגשות אהבתה דרך הים, צובעת את אהבתה בשקיעות וצבעי הים המשתנים מהווים את העולם הרגשי העמוק יותר:
"בצבעי ים נצבעו אהבותי
נרשמו על צדפי
חול לבנים
בקצף גלים
לוחכים
רחפו אל
האופק"
"רשמתי דמותך
בצבעי ים
במגוון הכחולים
ירוקים
בתנועות גל
רכות
ארוכות
בקלות בה חומקים הדגים
נעלמת
אל תוך הצללים…"
"…והאור הנושם
בעיניך חולם
בצבעי שמים וים"
שיריה של רלי, הם כמו ציורי צבע, הם אקוורלים, דרכם היא מביעה את רגשותיה:
"שמים לבנים
רושמים לי
שלג…"
"ים כחול רוגש
משתפל
רוחץ מול התכלת
בולע
גלגל אש
עם בוא ערביים"
"בכל צבעי האהבה
הייתי שלך
סביבך בריגוש
ומרחב
פתוח כאופק
לעד
צליליו והדיו
בסולם
רב מהנד"
בשיריה הקורא חש את געגועיה, את זיכרונותיה. מצטיירת פעמים רבות בעיני הקורא, התמונה של מי שמתבוננת דרך חלונה בים ונזכרת וכואבת…
"בחלונך
הפונה אל הים
לוטפת
רגעים אחרים"
"שקיעת זהב
בעיניו
זיכרון
ליל אמש
בכנפיו"
"עולם קפוא
בשברי זיכרון רחוק
נעצר מול מראת השנים
וירח מרוחק עומד מול החלון"
"דמותך ציירתי בצבעי ים
ופניך נדמה
פסלתי בשיש
שתי וערב ארגתי
כסותך
ובליל התקדש הלבנה
שבתי לנגן לך
והיה השיש נשבר
והימים כמים
את פניך כיסו
כסותך בחשכה אבדה
והמילים לא יכלו
לי"
בשיריה, דיבנר מתארת גם את עונות השנה, ובכלל את עונות החיים:
"טבע בעירום מתבונן
במחול עלים ורוח
השקט שוב
פולש לחדר
עלה אחרון צונח
אל ערב משחיר
וסהר נסתר מציץ
בין העבים"
"מילים קפואות
על חופי הקרח
מתנפצות
אל החושך
זוהרות כפניני אור
מול הילת ירח
מלא ומצועף
המשייט
יחיד"
"ערום וחסר רחמים
הסתובב לו
הקיץ
בוהק מסמא
בבתים הלבנים
קש יבש
בשדות ירוקים
ועלבון מתקפל
בין פטלי
הפרחים"
זהו ספר שיריה השלישי של המשוררת רלי דיבנר. ספרה הראשון 'מחוף אל חוף' יצא בשנת 2012 וספרה השני 'שירת הבתים' יצא בשנת 2016.
מאחלת לכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
