יהודה אטלס מציג סיפור שכיח של אלימות בבית הספר. כיצד על הילד המוטרד להתנהג עם הילד המטריד. סוגיה שאני בטוחה שמטרידה ילדים והורים כאחד.
הילד שהמוטרד מפחד להלשין ומצד שני, פעמים רבות הוא סובל עד כדי כך שהוא מרגיש שאין בכוחו להתמודד לבדו מול המטריד.
גיבורו של יהודה אטלס מוטרד על ידי בן כתתו, שגיא. שגיא קורא לו 'משקפופר' ואף מטריד אותו פיסית.ההטרדות גורמות לו לתפוס מרחק משגיא ולפחד, לפעמים עד כדי כך שלא בא לו ללכת לבית הספר. יום אחד לאחר ששגיא הפיל אותו לרצפה ועפו לו המשקפיים הוא החליט לשתף את הוריו.
הוריו הציעו לו פתרון, שהיה נשמע לו חסר סיכוי- פשוט לדבר איתו.
בעולם שלנו, כשאנו נוהגים לפתור בעיות אלימות בעזרת אלימות, זה נשמע נאיבי משהו, אך גיבורנו לומד, שאפשר גם אחרת, שאפשר לצאת ממעגל האלימות על ידי דיבור , הבנה ואכפתיות לאחר.
ספר זה חשוב ביותר בעיני במיוחד בזמנים אלו, שהאלימות בבתי הספר הולכת ומחמירה והמשמעת של הילדים מול המחנכים הולכת ונחלשת.
בספר זה הילד לומד כיצד להתנהג מול האלימות בבית הספר (בצורה לא אלימה) וחשוב לא פחות, לפנות להורים לעזרה , כמו שנאמר בספר: "לפעמים אפשר לשמע מהורים דברים מעניינים".
בנוסף, הספר מלמד את ההורים עצמם כיצד להתמודד במצבים אלו, וכיצד להיות אוזן קשבת לילד ולאפשר לו שיחה גלויה איתם.
כמו שאני אומרת תמיד, ספר טוב לילדים הוא ספר שהילדים יכולים להזדהות עם הגיבור, שהם יכולים להפיק תובנות ופעמים רבות (ולא בהכרח פחות חשוב) גם ההורה…
קריאה נעימה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
