אני מאוהבת במפלצת

אתמול היינו בפרימיירה החגיגית של סרט הקולנוע הישראלי החדש "אבוללה", שנערכה בסינימה סיטי גלילות (יצא לאקרנים ב-3.12.15). כשנכנסו לאולם קצת חששתי שעומר יפחד (יש לו נטיה קלה לפחד מחושך ומכל מה שקשור אליו) ואבוללה היא מפלצת. אבל… מהר מאוד החשש הזה התבדה ולמרות שהיו רגעים שבהם הוא קצת פחד והחזיק לי את היד חזק חזק, צללנו אל תוך עלילת הסרט ופשוט נהנו מכל פריים, מכל שנייה ומכל רגע!

גיבור הסרט הראשי הוא אדם (אותו מגלם יואב סעידיאן רוזנברג)- ילד ירושלמי שאחיו הגדול (והמוצלח) נהרג בתאונת דרכים. אדם מרגיש קצת אבוד- הישגיו הלימודיים נמוכים, הוא לא מקובל חברתית ואף סובל מהצקות בבית הספר על בסיס יומי. יום אחד הוא נכנס למקלט השכונתי ונתקל באבוללה- מפלצת חושך שחורה וגדולה, בעלת עיניים ירוקות, שיער פרוותי וקול מפלצתי בהחלט. בהתחלה הוא נבהל ואפילו בורח בריצה ומספר על כך להוריו, שכמובן לא מאמינים לו "כי רק ילדים קטנים מאמינים במפלצות". עם הזמן נרקמת חברות אמיצה בינו לבין אבוללה שכרוכה בהמון רגעים מרגשים, מצחיקים, אמיצים ועצובים.

העלילה מסתבכת ומסתעפת עם המשטרה שרודפת אחרי אבוללה המסתורי, בהוראת מפקד המשטרה, וצוות מיוחד מנסה למצוא את המפלצת השחורה והגדולה בעלת נטיית ההיעלמות בצורה אובססיבית שמאיימת על כולם. המחנך של אדם שמנסה לגרום לסילוקו מבית הספר, כי הוא מוריד לו את ממוצע הציונים הכיתתי. אב הבית של בית הספר שמתגלה כמי שפגש בעצמו את מפלצת החושך כשהיה ילד. תמר (אותה מגלמת בהצטיינות בר מינאלי) הילדה החנונית והמוצלחת של הכיתה, שכנתו של אדם, שנאלצת לעשות איתו עבודה במולדת, נחשפת לאבוללה והופכת ל"שותפה לפשע". ובקיצור- סרט שעלילתו מתפתחת ומסתעפת לכיוונים שונים ומפתיעים, בדיוק כמו שסרט משובח צריך להיות.
מעבר להתפתחות של העלילה ולאפקט האנימציה המרשים בדמותו של אבוללה עצמו והצילומים היפייפיים, אהבתי במיוחד את העובדה שהילד מסתכל לילדים בעיניים- לא מתחנף אליהם, לא מנסה לרצות אותם ולא מתנצל! השפה רהוטה, המשחק מדהים (וואו! כל הכבוד לילדים האלו), וסוף סוף אני יכולה להגיד שעשו כאן סרט ישראלי לילדים ברמה של מבוגרים, ואפילו עולה על זה (אני לא אתפלא אם הוא יגיע לאוסקר!). סרט שיוצריו לא מזלזלים באינטלגנציה של הילדים וההוכחה לכך היא בסצינה האחרונה של הסרט.
והמסר? יש כל כך הרבה מסרים גלויים וסמויים בסרט הזה… המסר הרשמי הוא שכל ילד צריך חבר אמיתי. אבל כשאותו חבר הוא מפלצת שכולם חוששים ממנה, זו מעין מראה לחברה שלנו על סטיגמות ודעות קדומות. זה נכון לנו המבוגרים וזה נכון לילדים שלנו שלצערי חיים בחברה מתייגת.
לא אעשה כאן ספויילרים- אבל תעשו לעצמכם טובה ורוצו לראות את הסרט! ואם הילדים שלכם מפחדים מהחושך או ממפלצות- זו רק עוד סיבה לקחת אותם לראות את הסרט הזה (בהתחלה הם יפחדו קצת, אבל מהר מאוד זה יעבור להם וגם הם יתאהבו במפלצת)! אגב- כשהסתיים הסרט, עומר נעמד, מחא כפיים (שזה כבר נדיר) ואמר: "אמא, זה הסרט הכי יפה שראיתי. גם אני רוצה אבוללה משלי. אני לא אפסיק למחוא להם כפיים לעולם"- זה מסכם הכל, לא?
טריילר של הסרט
ואגב, לסרט התווסף גם ספר קריאה שכתבה סמדר שיר המופלאה, בהוצאת 'קוראים'. הספר מבוסס על הדמויות, אך עלילתו שונה.

עומר כבר התחיל לקרוא אותו אתמול בלילה כשחזרנו מהסרט, וכשהוא יסיים אפרט עליו בנפרד 🙂