זה תמיד מצחיק אותי התארוך המדוייק הזה של הסליחה, הלובן ,הארשת הצדקנית והחביבה שעולה על מדי ב׳ של יום חול ..
זה שפתאום ככככולם גם יחד .. מצטערים . מצטערים כל כך, עד כדי עינוי הנפש ,לעיתים אפילו לא זוכרים על מה .איכשהו נראה לי שאלוהים יושבת שם למעלה ולא יודעת אם לצחוק או לבכות .. היא רואה משם הכי טוב כי אף עזריאלי לא מסתיר לה ואף בית עם פמוטים על השולחן לא מטעה אותה.
היא יודעת בדיוק מיהם החוטאים ומיהם זכי הנפש ותוך כדי עסוקיה בדברים הרי גורל היא מצליחה להבחין ( כי היא ה׳ ) בקומץ מאמינים דתיים מתפללים וצמים שהיא ורק היא יודעת, כמה רע עשו לאחרים לפני הכסה ואחרי העשור . וחוץ מזה, היא באמת לא מבינה מה פשר המדים החמים האלה שלהם בשיא חום יולי אוגוסט ,בדיוק כפי שהיא לא מבינה למה האשה של שחור המדים נדרשת לפאה לשארית חייה אבל היא מצליחה להסביר לעצמה (שוב, כי היא ה׳) שאולי הם מתחפשים ככה כי הם מקווים "לעבוד" על מישהו והיא מאוד מקווה שלא עליה .. ואז היא שבה להיישיר מבט בעמה הנבחר ומבחינה בילד קט זך וטהור הצועד חמור סבר לאחר ששוב פגשו עיניו בצלחת הריקה ..והיא מסמפטת אותו מייד ומסמנת משהו ביומן שלה .. היא שבה לצפות בתצרף האנושי הפרוס לפניה ולבה מצטעף למראה ישיש כפוף ,שבעקבות מה שזימנו לו חייו באירופה, כבר לא מאמין בשום דבר.. אבל אלוהים לא נעלבת ( כי היא ה׳) והיא הרי מעדיפה אותם !על פניהם של ההוא וההיא .. עם התחפושת והצום והתענית השנתית , איכשהו יש לי הרגשה שפרופסורית ההדמייה הגדולה ביקום כבר מכירה את כל הצירופים.
והיא לוקחת בחשבון שישנם אנשים נפלאים שהם במקרה גם דתיים או חילוניים או מוזרים או הומואים . ויש את ה"נפלאים פחות " שהם במקרה גם דתיים או חילוניים או מוזרים או הומואים .. ולא ממש אכפת לה מהבחירות שלהם, אבל מאוד חשוב לה ,שיידעו שהיא מזהה מייד ( כי היא פרופסור ) את כל מי שאין תוכו כברו.
אז בתור אחת שתוכה כברה ועקב כך מבקשת סליחה בכל פעם שצריך ו..צריך .. אני משוחררת ביום כיפור !!
אני .. ואלוהים
