אם אתם מחפשים הצגה קלילה, מהנה ומחויכת – זו ההצגה עבורכם.
המחזה הצרפתי של פלוריאן זלר שתירגם דורי פרנס עלה כבר לפני חצי שנה על במת תיאטרון בית לסין. אני צפיתי בו השבוע ונהניתי.
ההצגה עוסקת ביחסים בין בני זוג ותפיסת האמת כפי שהיא משתקפת בעיניי כל אחד מהם.
הבעל בוגד באשתו עם אשתו של החבר הכי טוב שלו. המאהבת חשה רגשי אשם ומחליטה להתוודות . זה הטריגר למסכת ההפתעות שקורית בהמשך כי בחיים כמו בחיים שום דבר אינו פשוט, שום דבר אינו כפי שהוא נראה לעין. מתחת לרובד העליון מסתתר עוד רובד ועוד אחד.
בגידה ורגשי אשם, שקר ואמת . מה נכון ומה לא? מי צודק ומי נבגד? פלוריאן אינו נותן תשובות, מעלה את הסוגייה ונותן לנו, הקהל, להחליט. כל זאת בשבע תמונות מפולפלות, מצחיקות ובלתי צפויות.
ליאור אשכנזי בתפקיד הראשי פשוט מבריק. זה מסוג התפקידים שיושבים עליו כאילו נתפרו בשבילו. הוא קליל, אמין, מצחיק ומצליח לדלג מתמונה לתמונה באופן מעורר השתאות. גם שאר השחקנים בסדר גמור. אבל, אין ספק, שזו הבמה שלו והוא מלהטט בה.
אני אוהבת הצגות ממוקדות, מבדרות, שבהן אני שוכחת את הזמן שחולף ואת האייפון בתיק. שעה וחצי ללא הפסקה (ואת זה אני ממש אוהבת) של כיף ונחת רוח.
אם עדיין לא צפיתם- ממליצה ללכת.