אני לא מבין (ועל כן גם הכותרת לא ברורה) מה קורה לחברה שלנו? את הפרשה של האישה מקרית גת (בקרית מלאכי זה לא היה יכול לקרות כי שם כולם מלאכים…) ששכבה עם נערים – אנו הופכים למשהו נורא ואיום שכולם צריכים ללמוד מזה לקח – עד שנדמה שאנו רוצים לחזור לדברים "הנורמלים" של החברה שלנו, דקירות במועדוני לילה, התעללות מינית ונפשית של חבורות נערים בנערה מסכנה.
בספרו "הבונבונים הכי יפים", מנחם תלמי, בעל הטור "תמונות יפואיות" בעיתונים (ספר ההומור הכי טוב שקראתי מעודי) מביא סיפור על בחור מתבגר, שסבל מפצעי בגרות. כתרופה הביאו אותו לזונה יפואית, שבעזרת "שירותיה" ריפאה אותו מהפצעים. הנער, ששיתף פעלה עם "רופאיו", כל כך אהב את התרופה המתוקה, עד שזייף פצעים כדי שימשיכו לתת לו ממנה…
כן, התקשורת כל כך אוהבת להציץ לזונות, ולכל האנשים הלא רגילים – כאילו רוצה להגיד "אני אקבע את הסטנדרטים" מה יפה ומה מכוער, מה מותר ומה אסור. כל תקופה בהיסטוריה התאפיינה ביחס שונה למין, פעם החברה הייתה פוריטנית, הנשים היו חסודות ולכל גבר הייתה פילגש כדת וכדין. פעם כל אישה הגונה לבשה תחתונית מתחת לשמלתה ואחר כך הגיע המיני…
בספרו "חמשת מתנות למוח" ערן כץ, מחבר רב המכר "סוד הזיכרון המצויין" כותב:
"איננו מיוחדים, איננו קדושים, אף אדם אינו מושלם, ככל שנקדים להבין זאת, כך יפחת סבלנו."
ועוד:
רוב בני האדם הם דו פרצופיים, הפועלים בסתירה גמורה למה שהם מטיפים לו בפומבי, וזה כולל כמה אישים מוסריים.
ופה בארץ שלנו, ברוך השם, זה לא רק נכון, אלא גם הוכח בשטח![
בסך הכול האדם משלם על מעשיו ועל כן הוא נוהג בהתאם. איפוק ושליטה עצמית היא התכונה החשובה ביותר לאדם – לטובתו הוא – אין עונש, יש רק תגמול על כל דבר.
בתקופתנו סרטי הפורנו שולטים והמין מהווה מכשיר מכריע בכלי התקשורת, סרטים אלימים, קללות זה דבר מקובל אצל הנוער – אבל המין…
אין לי דרך להביא את מחאתי וזעמי על הצביעות הזאת, אלא בשיר הבא:
זו לא שאלה של להיות או לא להיות
פה זה ארץ של קללות
אל תהיה כזה נקניק
אל תהיה כזה מן קרצייה
מה לעזאזל יש לאחותך?!
פה אין ברכות אין גינונים
שלום שלום כולם אומרים
להתפטר ממך רוצים
ואם חשבת שאתה יהודי גאה
שלארץ ישראל עלה
או אפילו אם נולדת כאן
אך הוריך הם משם
לנו יש בשבילך מילה טובה
לא יהודי לך נקרא
כי אם כאשכנזי או ספרדי
אותך נקרע
וכוס אוחתוק אחותך
לעומת זה זו ממש ברכה
כי לנו יש המון קללות
אם רצונך ללמוד תביט במפות
מאיפה באת זאת קללה
וכוס אמך זה לא נקרא…
כי אם מרוקאי, פולני
או רומני אותך נקרע
בשבילנו חביבי שנולדת זו כבר קללה