438 עמודים כולל תודות
הוצאת ידיעות ספרים
וואוו איזה ספר, הספר הזה פשוט ריסק אותי, הרס אותי, גרם לי לכסוס ציפורניים.
ספר מתח מורט עצבים, ללא רגע דל, כזה ששוכחים לנשום בו, ומה שמיוחד בו הוא שהתחושה המותחת הזו היא לאורך כל הספר החל מהעמוד הראשון ועד לאחרון ממש.
אין רגע של שעמום או אפילו רגיעה , מתח מזוקק, עוצר נשימה.
כשספר מתח המערב בתוכו ילדים בועט בך בבטן הרכה, הוא גורם לחרדות ולמחשבות של מה היה קורה אילו (חס וחלילה), ולאורך כל הקריאה , מלווה אותך תחושה קשה, כי אי אפשר להיות אדישים לחטיפה של ילדים, ובפרט כשאתה הורה.
סקוט סמפסון , השופט הפדרלי, אוסף את ילדיו מידי יום רביעי לשיעור שחיה, זהו זמן האיכות שלהם. כולם יודעים, גם המתדיינים, כי ימי רביעי הם ימים השמורים לשופט ולילדיו.
באותו יום רביעי המדובר הוא מקבל הודעת סמס מאשתו אליסון , המספרת לו כי הפעם היא אוספת את הילדים ולוקחת אותם לרופא.
השופט מגיע הביתה בהתאם להודעה, וכשאשתו חוזרת, השקט הארור הזה שליווה את כניסתה של אליסון הביתה העיד כי התאומים, סם ואמה אינם עימה. השופט ההמום שואל את אשתו היכן הילדים והיא בתמימותה משיבה שהיום יום רביעי והוא זה שאמור לאסוף אותם.
עד מהרה הם מבינים כי אליסון היא לא זו ששלחה את ההודעה, ושיחת טלפון אחת מאשרת את הנורא מכל – מישהו חטף את הילדים.
באותה שיחת טלפון השופט סמפסון מקבל הוראות כיצד עליו לפסוק במשפט סמים שמתנהל אצלו, וכך מתנהלת סחיטה של ממש בתמורה לשחרור ילדיו האהובים.
כמו כן הוא מקבל הוראה אחת ברורה : "אל תגיד כלום".
וזוהי רק ההתחלה.
המותחן המרתק הזה פורש עלילה בקצב מטורף שכל צעד שגוי של מי מהמעורבים בפרשה, עשוי להיות עניין של חיים ומוות.
השופט סמפסון נאלץ להיכנע לתכתיביהם של החוטפים, תוך שהוא מנסה לנהל חקירה משלו ולברר מי עומד בראש החטיפה ומהו המניע האמיתי שלו.
השופט חושד באנשים שונים, לרבות במי שקרוב אליו ביותר, אך גם הוא יודע שהחשיבה שלו לא רציונלית במיוחד בימים אלו, והוא נמצא בהתחבטות של ממש בכל רגע ורגע. הוא צועד בין הטיפות ומתפלל בכל רגע שהפרשיה האיומה הזאת שפקדה את חייו, תסתיים על הצד הטוב ביותר.
הספר מסופר לסירוגין בגוף ראשון, מפיו של השופט סמפסון ולעיתים מצידם של החוטפים וגורמים נוספים בפרשיה.
כפי שציינתי לעיל, מדובר במותחן יוצא מגדר הרגיל, שמשבש את המוח, גורם לקורא לחשוד בכל פעם במישהו אחר ולהתפלל ביחד עם השופט לסוף טוב. הדמויות כתובות היטב, העלילה מסועפת אך מגיעה לפתרון על הסוגיות שהתעוררו לאורכה ויוצרת אמינות.
והסוף ? וואווו הסוף קרע אותי לגזרים….. וזה לא מה שאתם חושבים.
מאוד נהניתי ואני ממליצה בחום.
