מיומנה של אמא לשלושה חולים.
לסירוגין, ביחד, לחוד ובמקביל.
* העולם בחוץ לא נעצר! כולם ממשיכים להעלות תמונות לפייסבוק, לצאת לעבוד, לצחוק, לשבת בבתי קפה כאילו כלום! כאילו הם לא מריחים את צחנת הנזלת, החום, העיניים הדומעות וסחלה הכללי של בית מלא וירוסים.
* חובה חובה חובה לעשות לעצמך רשימה, מי קיבל איזו תרופה ומתי. אם לא, סיכוי סביר שהתינוק בכלל אפטי כי קיבל נורופן.
פעמיים ברצף.
במינון של הגדול. ובלי קשר בכלל לוירוס כלשהו.
* פה זה לא חובה, אם כי מאוד מומלץ, לא לשמור את המדחום של הפה ליד, בסביבת, או אפילו באותו חדר, של המדחום של הטוסיק.
שוב זה לא חובה, אבל גם כאן קיים סיכוי שהבחילה שיש לגדול אחרי מדידת החום בפה, אינה קשורה בהכרח לוירוס. רק אומרת.
* לתינוק בן שנה יש יכולת לחימה והישרדות לפחות כמו של לוחם וייטקונג בווייטנאם. בעיקר כשמדובר בעינויים בלתי נתפסים, כמו קינוח אף, נתינת תרופה, החלפת חיתול, או, רחמנא ליצלן, ניקוי העיניים מהירוק הצהבהב שמושך אליו כבר זבובים, באם לא יפונה מיידית.
* כפרה עליהם, אבל בגדול, ילדים זה דרעק, כן?
* אמא לחולים.
אמא לחולים היא מ"האנשים השקופים" ביותר שיש.
נכון, גם "רק" אמא היא די שקופה.
אבל אמא לחולים? האם אמא, של השקופות!
דאודורנט? סתם לוקח זמן מיותר לשים, גם ככה לא הספקת להתקלח.
יש לך קקי? תתאפקי.
את רעבה? דחפי בביס אחד, חצי פיתה קשה מהבוקר, עם קורנפלקס, קצת אבוקדו שנשאר מאתמול ומעל זה טחינה גולמית.
את עייפה? נו באמת. אין לי אפילו משהו מצחיק לכתוב פה.
רק מה שאת לא עושה, שלא תעזי לנצל את דקת השינה שלהם לכתיבת פוסט בפייס! היי חכמה מזה!
* עזבו חולצות עם פאייטים מתחלפים, לכו על חולצות עם סמארקים שהתקשו כבר. זה מגיע בשלל צבעים. באמת.
* הפחד הכי גדול של ילדים חולים (ובינינו גם של מבוגרים) זה "המקל בגרון" אצל הרופא. אל תחששי להשתמש באיום זה בעורמה ולפי הצורך.
* אם כל הבית על תרופות וסירופים, גם לך מותר.
ווליום ועארק עושים את העבודה.
* לא הכל סובב סביבך ואת לא אמא של כוווווווולם!
ז"א כשהם בסלון ואת בחדר ואת שומעת דרך החלון מישהו למטה קורה "אמאאאאא", רוב הסיכויים שהוא לא התכוון אלייך.
עצרי, אל תשאלי אותו מה הוא רוצה ולמען השם! פשוט התעלמי.
עד כאן בגדול. עכשיו אצא מהמחבוא שלי ואחזור לדמעות של מישהו מהם.
וכאן אתן את הטיפ האחרון.
כשהבכי לא לידי, אני עושה הימורים של מי זה ומצליחה על הדרך להרוויח מזה לא רע.
היי, אם אני לא עובדת, אז לפחות קצת כסף כיס.
ממני, אמממ, לא זוכרת במדוייק את שמי. משהו עם ר' נראה לי.
אה, כן, רותי צוברי, "אם הדרך" 0544609256
