איך ציור נולד...

שעות קטנות של הלילה. כל הבית ישן. זה הרגע "למוזות קצת לרעום".

מוציאה גדוד של צבעים, פלוגה של מכחולים והוא… היחיד שמחכה לי… גדול, מושך, לבן כשלג. מעבירה את היד, קצות האצבעות מרגישות את הבד הקשה והמחוספס. יש עקצוצים באצבעות זה האנרגיה מחשמלת זורמת ממנו מציפה את כולי, מרגישה התרוממות נפשית, שעולה כגל עד לפסגה הכי גבוהה ונשברת מטה עם כל המשקל לתוך הקנווס, מציפה בצבעונית וטקסטורות, עולם חדש מתגלה כשגל ההתרגשות, ששטף אותי מתגלגל חזרה לים של רגיעה וחושף את היצירה…