לפני כמה ימים הילדים שלי , שלו בן ה-8.5 וענבר בת ה-3.5 החליטו לבנות חנוכיות. הכל התנהל על מי מנוחות עד שענבר הכריזה שהיא מכינה חנוכיה עם שלושה קנים בלבד, כי זה נראה לה פשוט יותר מיוחד. שלו שהיה מזועזע מהרעיון, נתן לה הרצאה שלמה על המבנה התקני של החנוכיה. ענבר אמנם הקשיבה והפנימה, אבל נשארה בשלה. שלו הכריז בקולי קולות שזו בכלל לא חנוכיה ומשם העניינים רק המשיכו להתדרדר ולהתדרדר…
למחרת הייתה לי עם שלו שיחה מענינת על יצירתיות. אחד הדברים שאמרתי לו היה , שמעולם לא אמרתי לו " אני יודעת יותר טוב ממך, בוא ואני אראה לך מה עושים", וזה מה שאיפשר לו לדעתי להתבונן, להתנסות, להעז וללמוד ללא חשש וללא עכבות.
מגיל מאוד קטן הבנו שיש לו כישרון יוצא דופן בציור.מדובר בילדון שכבר בגיל 4 ישב ועיין בספרי האדריכלות והאומנות שלי ובגיל 5 כבר רשם רישומים עם פרספקטיבה ועומק, פיסל בחימר ובנה ערים שלמות מכל חומר שיש בסביבה. כשהיה בן 6 נסעתי איתו ועם אימי לסוף שבוע ברומא והילד בילה את מרבית הזמן בישיבה על המדרכות עם בלוק ציור וצבעים , רושם ורושם ורושם את הקולוסאום, הפנתיאון, אנשים, בנינים וכל דבר שנראה לו מעניין. היום הוא לומד אומנות בתכנית למצטיינים בתחום וגם מנגן בפסנתר.
בעקבות התקרית בין ילדי והשיחה עם בני, שאלתי את עצמי: איך בעצם מעודדים יצירתיות אצל ילדים? זו יכולה להיות יצירתיות בכל תחום כמובן- אומנות, מחול, שירה,בישול, מדעים וכמעט כל דבר למעשה. הנה מספר דברים שאני מאמינה שהם הבסיס לעידוד יצירתיות אצל ילדים:
1. לא לפחד מלכלוך,רעש ובלגן. זה אולי הדבר הכי קשה ליישום עבור רוב ההורים. רובם די מזועזעים לשמוע שהילדים שלי משתמשים בצבעי אקריליק, צבעי מים, חימר, גוזרים ומדביקים , ועוד בתוך גבולות הבית. נכון, לא פעם יש פיגועי צבע אצלנו בבית: אתמול לדוגמא, הבן שלי שכח לסגור צנצנת של צבע אקריליק ירוק. ביתי בת השנה ,מיכל ,מצאה את הצנצנת והייתה פשוט מוקסמת ממנה , ועד שהספקנו להגיע אליה, היא כבר הספיקה לצבוע את עצמה ולמלא את הבית בעקבות ירוקים של ידיים ורגליים . אבל כדי ללמוד וליצור צריך להתנסות.
2. חשיפה נבונה למקורות השראה ולמגוון של התנסויות – אני אישית ממש מתנגדת לחשיפת היתר של ילדים לפעיליות, חוגים ,סדנאות ופסטיבלים למיניהם. ונדהמת כל פעם מחדש למראה ילד קטן עם לו"ז של טייקון. חשוב לבחור פעילויות איכותיות , שמתאימות לגיל של הילד וליכולותיו. חשוב לא להציף את הילדים בפעילויות, אלא לאפשר להם "להישאר" קצת עם הטעם של החוויה שהם חוו , בין אם זו הצגת תיאטרון , קונצרט, תערוכה, ביקור במקום מעניין , סדנא שהשתתפו בה. ולא לשכוח שיש דברים רבים שאפשר לעשות עם הילדים בבית ובסביבה הקרובה,ללא כל עלות כספית : האזנה למוסיקה(אצלנו לרוב בלויווי ריקודים סוערים), התבוננות ביצירת אומנות ושיחה עליה, בישול ואפיה משותפים , טיול קצר על חוף הים/ שדה ליד הבית/ רחוב מעניין בסביבה, קריאה משותפת בספר, נגינה ועוד.
3. לדחות כמה שאפשר את החשיפה לשימוש במחשב או לפחות להגביל אותה– אני מקדימה ומציינת אנחנו לא בעניין של חינוך אנטרופוסופי! אנחנו פשוט הורים שחושבים שחשיפה לטכנולוגיה בגיל צעיר מדי, לא מאפשרת פיתוח של מיומניות חשובות ומעשירות ( מוטוריות, קוגנטיביות וחברתיות). יש חשיבות עצומה לאפשר לילדים להתנסות במשחק חופשי, בניה,הרכבה,ריקוד, ריצה, קפיצה, שירה, קריאה, שיחה , ציור, גזירה… אני יכולה להמשיך ולמנות עוד עשרות פעולות שילדים לא עושים כשהם יושבים מול המחשב או הטלויזיה.
4. לתת לילד משוב בעל משמעות ( או מה שנקרא " ביקורת בונה" ) – כשלמדתי עיצוב פנים , כל שיעור סטודיו היה בשבילי מקור להשראה ולגדילה. כן היו מנחים שגרמו לי לבכות, אבל היו גם אלה שגרמו לי לחשוב מחדש על העבודה שלי, לראות אותה מזווית אחרת ולעלות עוד מדרגה בתהליך. הורים רבים נמנעים ממתן ביקורת לילד מחשש לפגוע בו , בקצה השני נמצאים הורים שאינם מפסיקים לבקר את הילד , ויש הורים שמאמינים רק בחיזוקים חיוביים. אני מאמינה שכדי להתפתח צריך לתת לילד משוב בעל משמעות . כדי שמשוב יהיה כזה הוא צריך לענות על כמה קריטריונים:
א. משוב שנאמר בצורה מכובדת
ב. משוב שמדגיש שאין נכון ולא נכון , אלא שיש כמה דרכים לפתור בעיה , ליצור יצירה או להשתמש בחומר מסויים.
ג. דגש על התהליך ולא רק על התוצאה– תוצאה זה חשוב , נכון. אבל בדרך לשם יש עבודה רבה , מאמץ, הנאה, אכזבה מכישלון, התרגשות מהצלחה, למידה מטעויות. כל אלה הם חלק בלתי נפרד מהתהליך בדרך לתוצאה, וכדאי שילדינו ידעו זאת ואפילו ילמדו להנות מכך.
5. לעודד עצמאות- נכון, אנחנו כנראה יודעים יותר טוב, כבר עשינו את כל הטעויות שהם עומדים לעשות והיינו רוצים להגן עליהם מפני הטעויות האלה. ונכון, אנחנו צריכים לעשות הכל כדי לתת להם את הכלים הכי טובים ואת העצות הכי טובות בעיננו , כדי שיוכלו לצאת כמה שיותר מוכנים אל העולם. אבל חשוב לזכור שיש חשיבות עמוקה לכך שהילד יתנסה בכוחות עצמו, יגלה בעצמו, יטעה את הטעויות שלו בעצמו וילמד מהם בעצמו ובעזרתכם.