הצגה שמספרת סיפור שקרה – שלושה שחקנים על במה חשופה, ללא תפאורה ובלבוש שיגרתי. אולם קטן, אינטימיות מורגשת, כמעט יושבים ביחד, ללא החציצה וההידור של אולמות תאטרון היוצרים ריחוק בין הקהל לבין השחקנים. לבושים בפשטות, מדברים בישירות ונעים בין דיבור אינטואיטיבי לבין טקסט מובנה שנראה כי נלמד בעל פה.
בשפה שנונה והומור אינטלגנטי מספרים סיפור אישי וקבוצתי של "דרך", דרך שעשו כחברי קבוצה. מלימודיהם בסטודיו למשחק של ניסן נתיב, להקמה משותפת של תאטרון חדש בעל שפה מגוונת – אקרובטיקה ומחול. חברי הקבוצה מעורבים ושותפים בכל היבטי היצירה – כתיבה, הפקה, שיווק ומשחק, ללא תלות בגורמים חיצוניים.
ההצגה מאפשרת ללמוד אודות הדרך שעשו חברי הקבוצה להגשמת חלומם לערוך טור של הצגות שלהם בניו יורק. ההרגשה שמדובר בחלום של ממש – עיר גדולה, מאות הצגות בכל ערב, שפה ותרבות שונה. חברי הקבוצה נתקלו בהמון אמירות חד משמעיות ופסיקות אודות חוסר הסיכוי של חלומם לבוא לידי מימוש. למרות זאת חיפשו דרך ופעלו להגשמת שאיפתם להעלות הצגות בניו יורק.
כאן כבר אפשר ללמוד אודות הכלי שחברי הקבוצה פיתחו – הפיכת סימני הקריאה לסימני שאלה. הצבת סימן השאלה משאירה את התוכן פתוח לבחינה ולבדיקת אפשרויות. מצאתי את עצמי נדה בין הקשבה לתוכן של חברי הלהקה לבין התבוננות על עצמי – המקומות בהם אני מציבה סימני קיראה. מקומות אשר לא מאפשרים תנועה, תזוזה ובטח שלא צמיחה.
דוגמא זאת מגלמת את הייחוד שבהצגה – הכנסת הקהל לסיפור הדרך האישי של הלהקה והזדמנות לכל אחד מהיושבים בקהל לבחון את עמדותיו שלו ביחס לחלומותיו שלו, מאוויים ורצון להגשים ולממש יכולות. כמדריכת הורים מחברת זאת לדרכי חינוך והסתכלות של הורים – התבוננות ופחות פסיקה, פתיחת אפשרויוצ בפני הילדים והמון המון אמונה בעצמם וביכולת שלהם לעשות, להתמודד, להיכשל ולקום להמשיך.
נהניתי לצחוק, צחוק שהתעורר משפתם המגוונת והחדה ומדרך המשחק האותנטית. התרגשתי נוכח הכישרון של חברי הלהקה והמקצועיות. מעניין היה לקחת חלק בפעילות של הקהל ולהקשיב לאופן שבנדיבות וברוחב לב הם ענו לשאלות הקהל הצמא לדעת וללמוד מהם.
ההתבוננות בהם מעוררת השראה ומחשבה על היכולות שלנו לצמוח ולנדוד עם מחשבותינו ועשייתנו למרחקים ארוכים. מעורר הערכה לראות את הפיתוחים שעשו חברי הקבוצה לדרך עבודתם הייחודית – פיתוח תרגילים לעבודה במשחק ולהתבוננות פנימה, בניית סדנה והעברתה באירגונים שונים, בניית הרצאה מעוררת השראה ואף לימוד שיטת עבודתם במוסדות חינוך. כמדריכת הורים מחברת זאת לדרכי חינוך והסתכלות של הורים – התבוננות ופחות פסיקה, פתיחת אפשרויות בפני הילדים והמון המון אמונה בעצמם וביכולת שלהם לעשות, להתמודד, להיכשל ולקום להמשיך.
בהחלט הולכת הביתה עם המון תובנות ומחשבות.
תודה לפאני רבינוביץ על ההזמנה לצפות בהצגה. זכיתי.