איך להגיד לא – בלי להרגיש דבילית או אשמה ?

כן, ברשת רצים כל מיני שיפצורים, אני נגשת למחשב קצת להתעסק  עם קצת חומר שצריך לעבור עיבוד, מוצאת מן מסך זר ומנוכר ולא בטוחה שהמחשב בכלל שלי. קודם כל טלפון נזעם לשירות לקוחות – תגידו, יש איזו תקלה כלל ארצית כי המחשב שלי איבד את עצמו לדעת. לא – הם אומרים לי – אם במחשב שלך השתנו "דברים" תבדקי אותו ותראי מה קרה. אתם בטוחים שזה לא אצלכם אני עדיין מנומסת ? כן הם אומרים לי, זה לא אנחנו – זו בעייה שלך.
נכון, חלק ניכר מבעיות העולם הן שלי. למדתי לקבל את זה בהכנעה ואתם לא תראו עווית עצבנית בזוית עין. אז אני אשמה – אז מה? תהרגו אותי אם אתם רוצים. אני רוצה את המחשב שלי נורמלי ובחזרה. טלפונים מבררים לכמה חברים וכולם אומרים – לא, בסדר. המחשב בסדר לגמרי. לא יודעים מה אני רוצה – אבל זה לא מצב חדש יחסית –  קורה שאני לא יודעת מה אני רוצה – אז מה? תענישו אותי?
מילת המפתח הפעם: time line . טוב – אני נכנעת למה שנשמע כמו קוד צבאי למלחמה העתידית עם איראן. אבל למה ? למה צריך לשנות כל הזמן ? זה הרי לא היה שבור – אז למה לעזאזל לתקן? הרי לא כולם מבינים ורוצים לשנות את מה שהתרגלו אליו ולא מרגישים צורך נפשי להתקדם. טוב לי כמו שהיה – אני זועקת לעצמי. דבילים הם ואני אראה להם……מה תראי להם יא חתיכת מפגרת. למי תראי ומה בדיוק? ממש אכפת להם ממך והם כבר נכנסו למצב כוננות…..הצחקת את הליגה מותק.
טוב, כמה דקות של רצינות. מסתכלת על המסך, המסך מסתכל עליי. מנסה לשלוח הודעה ומחפשת את מה שהיה אופצייה להגיד לך משהו. עזוב, יותר טוב שאני ארים טלפון במקום לחטוף התמוטטות עצבים. מחר אני אבקש ממישהו מהחברים שלי שיסביר לי מה לעשות. אנחה כבדה קורעת את השקט שבחדר, אנחת השלמה עם שמץ תקווה שאפשר לבחור באופצייה שנוחה לי. אנחה שנשאיר לה מקום כי נצטרך אותה מחר בבוקר.
בינתיים אני מחליטה לשחק . אם אני לא יודעת בשלב הזה איך לתפקד עם המחשב בצורתו הנוכחית ואין לי חשק להרגיש במעבדת נסיונות כמו איזה שפן, אני מחפשת איזה משחק שיכול להוכיח כמה אני חכמה. אין אופצייה אחרת לתיקון האגו והחזרתו למקומו. או…הנה המשחק הזה עם הכדורים. לא זוכרת איך קוראים לו – אבל צריך להרוס כדי לנצח. מה זה חשוב את מה ומי ? גם משחרר אגרסיות ואני גם מצליחה לנצח בדרך כלל. מקווה שזה ייקרה הפעם והאגו יחזור למקומו הטבעי והחכמה והבינה יתפסו את מקומם הרגיל.
שעה שעתיים עוברות להם ככה בנעימים, כמו שצפיתי – קצת רגיעון נח עליי ויכולתי גם להחזיר את ההשכלה אליי, ולהגיד – טוב, הם מפגרים אלה עם המחשב. זה לא אני – זה הם. האופצייה להעביר את האשמה אליהם כבר משנה את מצב הרוח ואני יכולה להגיד ברווחה מסויימת – לא, זה לא מתאים, ולגמרי לא להרגיש אשמה. אמרתי לא – ואין לי שמץ של רגשי אשמה. ההיפך – אני אפילו מרגישה מרוצה וזו אפילו התקדמות נפשית.
אין דבר, לא מגיע לי עונש. בלאו הכי אין לי מה לעשות חוץ מאשר לשחק עם המחשב. זה לא יום שאפשר לנקות או לבשל או לסדר ניירת. אני אומרת לעצמי לא – אבל מרגישה מה-זה אשמה. איזה תירוצים מפגרים את נותנת לעצמך אני גוערת בי, הרי אם את לא מסתדרת עם המחשב תסדרי לפחות את הניירת – תעשי משהו פרודוקטיבי. לא בא לי. לא מרגישה אשמה – מספיק שעברתי טראומה עם המחשב . מספיקה טראומה אחת ליום.
בוקר חדש הפציע. אין אופציה אחרת וצריך להתמודד עם ענייני מיחשוב. מרימה טלפון נואש לחבר טוב מאד והוא מבין את המצוקה ומנסה להסביר שלב אחרי שלב ובדרך קצת מקלל. למה אתה מקלל אני שואלת – הרי אני הדבילית אני תוהה. לא נעים לי הוא אומר – אני חושב שזה דבר דבילי ומטומטם ובגלל שאני אוהב גאג'טים ניסיתי את זה ועכשיו אי אפשר לעשות רברס. אל תעשי את זה הוא מפציר בי. טוב, אני אומרת. מקשיבה לך. תירוץ נהדר – גם אמרתי לא , אני אנסה בצורה שאני מכירה וגם לא ארגיש אשמה. פתרון מופלא. אני מאוהבת בחבר הזה. בינתיים – תמשיכי בשלך (הוא מסביר לי איך) ואל תרגישי מטומטמת ובטח לא אשמה. אני מאוהבת בך אני אומרת.
עוד טלפון אחד כדי להיות בטוחה. מחשיבה אותה בתור חברה. יודעת שהיא תעזור – אם היא יכולה. אין בעייה היא אומרת – אני אשאל את בעלי. חוזרת אליי בערב עם לינק ואומרת לי : תשמעי, זה ממש מצויין, מסביר שלב אחרי שלב. טוב, אני נכנעת. מודיעה בצורה נחרצת שאם זה לא טוב לי אני מנתקת את הקשרים איתה.
חוזרת למחשב שלי ומנסה – חתיכת דרעאק אני מקללת את המחשב, את הממליצים ואת מי שהמציא את החרא הזה. היה לי טוב קודם – מה רצית מהחיים שלי ? למה לשנות מה שהיה לי טוב. למה? אני שונאת אותך אני אומרת למחשב, אני שונאת אותך – שונאת שינויים במקומות שלא הייתי צריכה – שונאת בערך חצי עולם ולגמרי לא מרגישה אשמה.
חלק גדול מהאנשים שאני מתוקשרת איתם עובדים עכשיו עם הדבר האידיוטי הזה , הtime line , אני מרגישה אשמה ומפגרת שאני לא עושה את זה. מה? אני מפגרת עד כדי כך וכולם כאלה חכמים? לא, אני מנחמת את עצמי…..פשוט מי שהתקין – לא יכול לעשות רברס……