איך התחלתי לקרוא ספרים דיגיטליים

חיפוש מהיר בתיק אישר לי ששכחתי את הספר שלי בבית.

אני עומדת בתחנת הרכבת בכרמיאל, ממתינה לרכבת שתיקח אותי למרכז. החלטתי לנצל את האופציה הנפלאה הזו ולא לנהוג בעצמי הפעם. אבל בלי ספר? שעתיים ברכבת? לא מתקבל על דעתי האסון הזה, מה אעשה כל הזמן הזה? אבהה החוצה מהחלון כל הדרך הלוך וחזור? אין מצב!! מבחינתי זו עילה לביטול הנסיעה.

בעודי עומדת שם ומתלבטת מה לעשות, נזכרתי שלא מזמן נרשמתי לאפליקציית 'ליבי' ועדיין לא פתחתי אותה. אולי בכל זאת יש תיקווה?

בנתיים הרכבת שלי הגיעה, נכנסתי ותפסתי לי מקום ומיד צללתי אל תוככי "הספריה הדיגיטלית הישראלית". עשיתי חיפוש לספרים שזמינים באופן מיידי לקריאה, בחרתי לי ספר ושקעתי בקריאה מהנה. הנסיעה עברה עלי במהירות ובנעימים והכי שימח אותי לגלות שבתוך הנייד שלי, שתמיד נמצא איתי, ישנה ספריה שלמה הזמינה לי בכל עת ובמשקל קל.

books-3348990_1920 (1)

קריאה דיגיטלית הולכת ותופסת תאוצה ובכל זאת בעבודתנו כספרניות אנו נתקלות פעמים רבות בתגובות כגון 'ספרים דיגיטליים זה לא בשבילי', 'אני צריכה להרגיש את הספר' 'אני צריך להריח את הספר', 'יש לי קשיים בראיה וגם ככה קשה לי לקרוא'. או שיש אלו הנחרדים רק מעצם המחשבה לנסות קריאה דיגיטלית, משל הצענו להם לבלוע רעל.

לעיתים (הולכות וגדלות יש לציין) יש את המעזים, אלו שמוכנים לנסות למרות שהם סקפטיים, ולהפתעתם הם מגלים עולם שכולו טוב. מפה אין דרך חזרה והם הופכים לקוראים נלהבים של ספרים דיגיטליים. הם מגלים את השפע העצום של ספרים שזמינים במספר לא קטן של אפליקציות וחנויות אינטרנטיות. הם מגלים שקריאה דיגיטלית ממש מושלמת למתקשים בראיה – היות וניתן להגדיל את האותיות ובכך לוותר על המשקפיים, אפשר גם לשנות את צבע הרקע והמסך מואר כך שאין צורך במנורת לילה (בן הזוג לא יכול להתלונן יותר שהאור מפריע לו לישון). הם מגלים את נפלאות הזמינות, לא צריך לסחוב ספר כבד בתיק, בכל מקום בו נהיה נוכל לשלוף את הטלפון הנייד ולקרוא. יתרון אדיר נוסף הוא שקריאה דיגיטלית ידידותית לסביבה, ספר דיגיטלי לא תופס מקום על המדף, לא מצריך כריתת עצים, או לשנע ממקום למקום ובכך לזהם את הסביבה.

אם עד כה לא שוכנעתם שכדאי לנסות לקרוא ספרים דיגיטליים, אולי העובדה שאצלנו בספריה תוכלו לקבל קודים חינם להשאלת ספרים באפליקציית 'עברית', וגם תוכלו להתחבר לאפליקציית 'ליבי' המצויינת, תשכנע אתכם לתת לזה צ'אנס?

גלי הראל-אוזן