כל הזמן אני אומרת את זה. והגיע הזמן לכתוב את זה "שחור על גבי לבן":
אני אישה שאוהבת לשלב גם וגם.
מאמינה שצריך לעשות בחיים בחירות ולקבל החלטות חשובות,
אבל איפה שיש לנו את זכות הבחירה והיכולת לשלב, זה מה שהכי נכון לעשות.
הימים ארוכים, המשימות הן רבות
אבל זה לא "תירוץ" מה לא לעשות.
הבטחתי להוציא פתקים שכתבתי, אז מצאתי הפוסט שחשבתי שהוא יהיה הטור הראשון בבלוג
אבל כנראה שהקדים אותו אחד יותר טוב.
10.2.2018 – תסלחו לי שההתחלה דומה לפוסט שכתבתי פעם שעברה:
"תמיד אהבתי לכתוב. גם שהייתי ילדה קטנה. אני הייתי (ועדיין) כותבת את כל הברכות של המשפחה.
ואז חשבתי על זה שבא לי לפתוח בלוג בסלונה.
בלי קשר לעבודה שלי בתחום התוכן, להיותי אמא, רעיה ״נחמדה״׳ ואשת קריירה 🙂
הבנתי שבא לי גם לכתוב בלוג. משהו לנשמה.
התייעצתי עם מומחית בתחום (אותה אחת מהפוסט הקודם, באותה שיחה) והיא כתבה לי:
״אני מאמינה גדולה בכתיבה אישית, לפחות בתור התחלה.
מה הסיפור שלך? זה שעשה אותך מי שאת היום?״
ואז הבנתי את זה.
כל כולי מורכבת מ״גם וגם״.
עוד שהייתי ילדה, צעירה, בת 6 בערך, ומלאה (כן, כן, פעם הייתי ממש עסוקה בלאכול),
אני זוכרת שהייתי מתארחת אצל סבתא שלי המהממת והיא הייתה שואלת אותי:
״מה בא לך לארוחת ערב?״
אז הייתי עם חיוך אמיתי מהלב עונה בשאלה:
״מה יש לאכול סבתא?״
והיא הייתה מציעה לי ברוחב לב שלה, את הדברים שכבר אז ממש אהבתי:
בורקס, פיצה, טוסט, חביתה…
ומה אני הייתי עונה?!?
״אפשר גם וגם סבתא?״
וכן, תאמינו או לא, היא הייתה מכינה לי חצי טוסט, פיצה קטנה ובורקס גבינה טעים קטן בצד מוגש באהבה.
לדעתי, מאז זה התחיל.
ההפנמה שאפשר בחיים ליהנות מגם וגם.
ושאני חושבת על זה, זה ליווה אותי מילדות, בכל מיני צמתים של החלטות.
גם שהתלבטתי אם לעשות במתמטיקה 5 יחידות או להשקיע במגוון מקצועות.
תמיד בחרתי בסוף לחלק את העוגה, וגם אם זה דרש ממני לוותר על איזו יחידה או ״חתיכה״ קטנה, זה מה שעשה אותי שלמה.
אז סיימתי בגרות של מתמטיקה 4 יחידות, אבל למדתי גם כימיה, אנגלית והייתי מצטיינת בכל המקצועות.
השנים חלפו, וזה פגש ופוגש אותי במלא מקומות.
שהייתי אמא צעירה, מניקה, אחרי כל לידה – דאגתי לשלב בחופשת הילדה שלי עוד מליון משימות.
הרי איך אשן צהריים, אם אני רוצה גם להיות אמא מהממת וגם להמשיך לבלות ולהנות?
והנה, מבחן המציאות שוב עומד לנגד עיניי גם עכשיו, שאני בת 35, (זה נכתב לפני יומהולדת 36)
אמא מאושרת ל-3 גברברים מדהימים !!! אני יודעת שלא סיימתי את הגשמת כל החלומות –
הרי אם אני אישה של גם וגם, יש לי עוד לא מעט משימות,,,
סבתא יקרה ואהובה, רציתי להגיד לך תודה, יש לך חלק ניכר באישיות שפיתחתי בזכותך בגאווה.
מקווה שלנצח אזכור לשלב ״גם וגם״ בחיים – בזכותך למדתי שעל רצונות לא מוותרים.
וכנראה שלא סתם בחרתי לקרוא לו "האישה".
וגם אם דורש מאמץ וקצת יותר תעוזה – שמביטים לאחור, לרוב זה שווה את ההשקעה.













