אצלנו בבית גדלו על סרטי גנגסטרים.
טרילוגיית הסנדק, החבר'ה הטובים, וברמה הארץ ישראלית פושעי הצעצוע שלנו כמו קזבלן, ודמויות שונות של יהודה ברקן – כולם כיכבו אצלנו בבית.
גם כיום מאוד מסקרנים אותי כול מיניי עולמות שוליים שכאלו, בעיקר כאשר יש להם תרבות פנימית שלהם.
הצוענים יהיו דוגמא אחת, היאקוזה היא דוגמא שניה וכמובן יש עוד רבים וטובים..
לכן לא היה סיכוי שלא אקרא ספר כמו "אחי, היאקוזה".
פרופ' יעקב רז, המופיע על כריכת הספר רק כיעקב רז (אני מניחה שמסיבה שיווקית), כתב ספר מרתק,
שבאמת נותן מבט מעמיק אל נפשות ראשי אותה החברה.
הספר מנסה להיכתב כמעיין רומן, יותר ספרותי מאנתרופולוגי ולא ממש מצליח בכך.
מצד שני אותי זה לא מעניין במקרה זה.
כשמדובר בחברה כול כך סגורה, היכולת בכלל להביט אל תוך ראשי הנמצאים בה מספקת אותי, ואת זה הוא כן נותן,
מבט מעמיק ותובנות שחלקן הוא אומר וחלקן הוא משדר בצורה עקיפה.
אי אפשר באמת לקרוא למה שהוא עשה שם "מחקר אנתרופולוגי", שכן במחקר כזה אתה אמור רק לצפות,
והוא התערב באופן אקטיבי מאוד שאף שינה את חייהם של נושאי המחקר.
יש עוד המון דברים לגבי עולם זה שחסרים לי, ובזמן שאי אפשר להכיל הכול בספר אחד,
לא היה מזיק אם היה נותן נניח 10% לגבי עולם הנשים שם שהוקדש לו כדף או שתיים.
עוד 10% היו יכולים להיות נחמדים לגבי האנשים שלא הגיעו למעלה, אלא נשארים בתחתית הסולם.
קשה לי לבקר את הספר הזה באוביקטיביות, אני רוצה לתת שבחים וציון גבוה אבל יש בו פגמים ספרותיים רבים ובעזרת עריכה יותר טובה או הבנה ספרותית יותר עמוקה הוא יכל להכתב הרבה יותר טוב.
לכן אאלץ לתת לו 7/10 בדרוג ענבל
ואני עדיין חייבת להגיד שאני ממליצה עליו בחום, כי למרות הכול,
הספר באמת ובתמים נתן לי תובנות עמוקות בתחום שאף ספר אחר עד כה לא איפשר לחדור לעומקו, היה לי פשוט מעניין!
יום טוב לכולנו 🙂
.
אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים שלי?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש.