חוויית האכילה של מסעדת ערמונים החדשה יחסית בצמח מתיישרת יפה עם המושג "לאכול עם העיניים". אם יש משהו בולט במיקום, בעיצוב ובמנות הוא האסתטיקה. הכל מעוצב ומדויק, יפה וצבעוני. הכניסה רחבת הידיים, דשא מלאכותי וריהוט לבן, פנים מעוצב ביוקרה מנצנצת, שחור ולבן עם נגיעות צבע והכי חשוב: חלון גדול קרוע לנוף הכנרת המוסתר בחלקו באמצעות עסקים ועצים.
מסעדת ערמונים, מסעדת שף הקיימת בצומת סגולה שנים רבות ומתרחבת בימים אלה, מקפידה על אחידות בין המסעדות ועל יוקרה חיצונית. עיצוב המקום, לבוש המלצריות החינניות, הלוגו הצבעוני והתפריט המהודק מעוררים חשק להתנחל על הכיסא, להזמין ביד רחבה ולהתפנק.
הגענו למסעדה בשישי מהביל בצהריים, אישה רעבה בסוף החודש התשיעי להריונה, ובן זוגה שפיתח רעב בדרך. אחרי סקירה ויזואלית של המקום, העברת ביקורת ודברי התרשמות, התפלשנו בתפריט. אני באופן אישי, תמיד מעדיפה לסמוך על המלצות של מלצרים בנוגע למנות מומלצות, בפרט אם אני מתרשמת שהם יודעים על מה הם מדברים. המלצרית היפה ששירתה אותנו ידעה בדיוק על מה היא מדברת. ביקשנו מספר מנות ראשונות, כי אלה בדרך כלל מעידות על איכות האוכל וחומרי הגלם ופותחות יפה את התיאבון.
הברבוניות של אזולאי. הפתיעו ועוררו ציפיות
ראשונות: הברבוניות המפתיעות והסלט הנדיב
ראשונה להגיע היתה מנה של ברבוניות בטמפורה, המכונה "הברבוניות של אזולאי". רצועות שמנמנות של טמפורת תירס זהובה ופציחה ממולאות בפילה ברברניות טריות ומהבילות, מתובלות היטב. או היו מונחות על צלחת מעוצבת בצבע שחור מט (מי ידע שאוכל שמוגש על צלחת שחורה יצליח לבלוט ולעורר תיאבון ככה?) וברקע קולי פלפלים נעים. המנה הפתיעה בטעמה החד והמדויק ועוררה ציפיות למנה הבאה: עלי סיגר במילוי דג לוקוס, עם פטריות ובצל, עם מצע חיתוכי ירקות ורוטב טריאקי בצד. האמת? עלי הסיגר היו מצוינים, פציחים וחמים, השילוב בין הדג לפטריות והבצל עבד נהדר, רק את החיבור לרוטב הטריאקי חיבבנו פחות. בידיים משומנות קלות מהסיגר והטמפורה קיבלנו באהבה את סלט האגסים הנדיב שהופיע בשולחן. שלל ירקות חתוכים בג'וליאנים, חסה ועלים ירוקים, פקאן סיני מסוכר, קרוטונים קטנטנים ופציחים, אגסים חתוכים בעיצובים מדויקים ורוטב ויניגרט נענע מרענן. הסלט, שעם כל מרכיביו אמור היה להיראות כמו חגיגה פרועה של ירקות, הוגש בערימה מעוצבת להפליא ועורר תיאבון רב. גם הטעם שימח את החיך שלנו ורענן את הלשון שעוד היתה ספוגה בטעמי הסיגר והברבוניות המטוגנות. התנפלנו על הסלט והיינו מרוצים מאוד משילוב הטעמים ומהרוטב הנעים. על השולחן הונח כמובן גם לחם הבית: מעין לחמניית ג'בטה טריה, חמה ופציחה, ולצידה טפנד זזיתים שחורים מלוח כדבעי, טפנד ירוק נעים וממרח עגבניות מיובשות נחמד מאוד. טבלנו את הלחם ברוטב הויניגרט של הסלט והרגשנו שאנחנו על סף השביעה רק מהמנות הראשונות. אבל לא גרגרנים שכמונו להיכנע מול ספיישל כבד אווז יפה התואר. כאן חיכתה לנו אכזבה קלה: חומר גלם יקר ואיכותי שצורת העשיה שלו היתה שגויה ולא כל כך מוצלחת. החריכה בחיצונית הבטיחה טעם מפנק אבל העשייה בפנים רכה עד נוזלית, אולי בגלל שפרוסות הכבד היו דקות מדי. הטוסטונים שליוו את הכבד היו יבשים, אך הריבה הסגלגלה והמתקתקה שליוותה אותם הנעימה את הביס. קינחנו את הראשונות עם מנת פטריות שרדונה: פטריות שמפיניון מוקפצות עם שרדונה, שמנת וערמונים (כשם המסעדה, לא?). מנת הפטריות היתה בינונית ולא התקרבה לרמה הגבוהה ולטעם המשובח של מנות אחרות שדגמנו קודם לכן.
בשלב זה הרגשתי צורך עז לבחון את השירותים. להפתעתי, הם עוצבו ברוח דומה למסעדה בצבעי שחור ומעט לבן, אך היו חשוכים להפליא, חושך שתואם יותר מועדון אפלולי בתל אביב מאשר מסעדת שף בצפון הארץ. עם זאת, התאים הגדולים, האסלות התלויות והחרסינות המשובצות על הקירות היו נקיים להפליא, המגבות הממותגות רקומות בלוגו המקום והסבון הריחני הפכו את הביקור החשוך ליעיל ונעים.
לברק שלם. מושלם בטעמו
עיקריות: לברק יפהפה ומושלם בטעמו
שבתי לשולחן וקיבלו את פני המנות העיקריות שביקשנו שיבחרו עבורינו. מול זוגי שיחיה נחה מנת הטורנדו רוסיני הקלאסית, קצת מיושנת אבל אם עושים אותה כראוי, מדובר בדקדנס גרגרני משובח. במושבי נחה מנה יפהפייה של לברק שלם שאידרתו פתוחה, שני צדי הדג היו פתוחים בפניי בצורה שיהיה נוח לאכול. הדג היה עשוי בטאבון והונח לצד תערובת ירקות קלויים בתנור: שומר, פלפלים, בצל סגול, בטטה, קישוא ופרח כרובית. תוספת נעימה ומתאימה במיוחד. הדג היה מושלם בטעמו, לא פחות. העשיה בטאבון שמרה על העסיסיות שלו והדגישה את טעמו המופלא. מעט לימון ומלח אטלנטי וכל ביס היה עונג שלם. הירקות שליוו אותו הפכו את המנה למוצלחת במיוחד.
זוגי שיחיה, שקיבל את הטורנדו רוסיני המפואר, התנפל על הפילה שהיה עשי בגריל פחמים והיה מרוצה להפליא, עד שנתקל בכבד האווז, שלמעשה שיחזר את החוויה של ספיישל הכבר מהראשונות. מה שפיצה את החיך של זוגי היה פירה תפוחי האדמה בטעם מדורה, עם מגע כמהין ומעט רוטב פורט נעים. המנה חוסלה ברובה.
בשלב זה שביעות הרצון שלי היתה גבוהה מאוד, לא נותר בי מקום או חשק לקלקל את טעם הדג המופלא בקינוח מתקתק. אבל עשרים דקות מנוחה, ליטוף הבטן ובהיה בכנרת מעבר לכביש, והיינו מוכנים גם לאתגר המסכם.
ופל ערמונים. מוצלח לחובבי הקצפות
קינוחים: מתוק להפליא
החלטנו להפתיע את עצמינו עם מנה אולד סקול מפוצצת סוכר: "ופל ערמונים". לשולחן הגיע צלחת ענק מעוצבת, עמוסה בוופל בלגי מעוטר ברוטב טופי חם, עם חתיכות בננה טריה, גלידה ליד, קצפת בטעם קקאו ורוטב שוקולד, כדי לוודא שקיבלנו מספיק סוכר לווריד. המנה, מוצלחת למיטבי הז'אנר וחובבי הקצפות למינהן, נדיבה בגודלה ומתוקה כמצופה ממנה. הוופל היה טרי וגם כך הקצפת. רוטב הטופי היה מתוק להפתיע ונטול מליחות מצופה אבל הטורף שאיתי היה מרוצה מכל ביס. כשהגיעה מנת הפאי שוקולד בלגי, עיני נפערו בהנאה: המנה היתה כל כך יפה ומעוררת חשק שרציתי לקפוץ ראש לתוכה ולשאוב את השוקולד שנח בה. כאן המקום להעיר שהמנות במסעדה יוצאות כולן מעוצבות להפליא, מה שהכריח אותי לבדוק עם אחת המלצריות אם יש מישהו שזה כל תפקידו במקום: לעצב מנות ולהוציא אותן במראה מיטבי. התשובה היא שיש מי שאחראי על הוצאת מנות מהמטבח ומי שמקשט את הקינוחים. אין ספק שאלו עושים עבודה יצירתית ויפה מאוד. ביס בפאי שוקולד מגלה גנאש שוקולד מריר קטיפתי, וממרח נוטלה אגוזי לוז, שני אלו חברו להם יחד על בצק פריך מלוח שהתחבר אליהם בצורה מושלמת. המנה המתוקה להפליא אך הטעימה להדהים הצליחה להוציא ממני אנחת הנאה רצינית שהעידה על שביעות רצוני. לא יכולתי לסיים את הפאי למרות שרציתי. המים המוגזים והאספרסו הורידו יפה את האוכל למיקום הנכון בקיבה והשכיחו את המנות שפחות שימחו אותנו.
מפוצצים ומרוצים סיכמנו בינינו שהצפון צריך מסעדת שף כזו, מסעדה שמכבדת את אורחיה בעיצוב מפונפן, שירות נפלא ואוכל לא שגרתי. גם אם המנות לא היו אחידות ברמתן, בטוח שכל סועד יצליח לקלוע לפחות פעם אחת לחיכו וייהנה מהאוכל בצורה משביעת רצון לחלוטין ואפילו יותר. החוויה האסתטית שהמסעדה מזמנת מעוררת חשק לביקור חוזר, בתנאי שאתם לא מחפשים חוויה אינטימית, במקום קטן ומעוצב בצניעות.
מסעדת ערמונים, צומת צמח, טל' 04-6266555