על ילדות, ים וריבת ענבים שחורים של אוגוסט

מתוך הבלוג של לימור תירוש

בכל קיץ אני מחכה להם, לאשכולות הענבים השחורים שטעמם עמוק ומתוק ומרקמם פציח. בילדותי היה רק סוג אחד, המוסקט, ונהגנו לאכול את הענבים הקרים והמתוקים לצד חריצי גבינות מלוחות ואגוזי מלך, בשעת אחרי צהריים מנומנמת של שבת קיצית לאחר הבילוי בים. כילדה כל חלומי היה לאכול אשכול שכזה בלי טעם החרצנים המריר. זה לקח כמה שנים, אבל לבסוף הם הגיעו, ענבים שחורים ומתוקים ללא חרצנים, שאפשר לאכול בתאווה ובהנאה רבה.

כשהם בשיא עונתם אני מעמידה סיר גדול ורוקחת את הריבה של ילדותי. ריבת ענבים שחורים שלה מתיקות עדינה וריח של גפן. אפשר לבשל את הריבה בדרך המסורתית: מפרידים את אשכולות הענבים מהעוקץ ומבשלים אותם בסירופ עד שהתכהה והסמיך וקיבל צבע של יין עמוק. לפעמים אני אוהבת לטחון אותה לאחר הבישול ואז תקבל ריבה סמיכה בדומה לריבת פובידל. אבל אפשר גם לבשל את אשכולות הענבים בשלמותם, בלי להפריד אותם זה מזה, ואז יתקבלו אשכולות ענבים מצומקים ששוחים בסירופ מדהים – עמוק, סמיך וארומטי. את אשכולות הענבים אני מניחה על קרש עץ ומגישה לצדם גבינות עיזים טובות  ואגוזים. המראה של אשכולות הענבים המבושלים הוא אחד המגרים ומעוררי התיאבון שאני מכירה. >> עוד על ריבת ענבים

.

מתכונים נוספים של לימור תירוש עם ריבת ענבים:

טארט קיץ עם ריבת ענבים ושזיפים

.

.

.

.

.

.

.

.

עוף בריבת ענבים ויין

.

.

.

.

.

.

.

.

צילומים: לימור תירוש