מיכל וקסמן, נשואה לשי. אמא גאה לאיתי (11) ואלה (6). מחברת ספרי אוכל, בישול והדרכה לתינוקות (טעמים ראשונים), ילדים ומשפחות (ארוחת ילדים). את הבלוג שלה, תוצרת בית, העלתה לאוויר כדי לתמוך בספריה ולאפשר לעצמה לקיים קשר ישיר עם קהל הקוראים. לא לקח הרבה זמן עד שהבלוג הפך לישות עצמאית, שמחזירה אותה שבוע אחרי שבוע לשוק, לסירים ולמקלדת. כל החיים בילתה בבישול ובכתיבה, ואחרי שנים בקריירות אינטנסיביות בעיתונות ובהייטק מצאה דרך להפוך את השניים לעיסוק מקצועי שפרנסה בצדו.
"כתיבת בלוג אוכל היא עניין אישי", אומרת וקסמן, "אין עורך שיכתיב נושאים וכיוונים או יגביל מגבלות. זה רק את, המטבח שלך, המצלמה, המחשב, האהבות, המחשבות, הסיפורים הגדולים והקטנים ומה שעוד נכנס בעיניך לתמהיל האינסופי של החיים מתובלים בהרבה אוכל למחשבה".
ובכל זאת, וקסמן הבינה שבלוג הוא סוג של אמצעי תקשורת וכדאי שיהיה גם מי שיקרא אותו בצד השני ואולי גם יביע דעה מדי פעם. איך עושים את זה? איך מושכים קוראים לבקר בבלוג שבוע אחרי שבוע ולהשאר איתך ואיתו ליותר מרגע?
הנה חמשת הטיפים של וקסמן:
1. צרו סיפור אישי עם ערך מוסף בכתיבה
הקוראים הקבועים לומדים להכיר דמויות, מקומות, אהבות ושאר ענייני יומיום שיוצרים שיגרה ייחודית לבלוג, משקפים את העומדת מאחוריו ועוזרים למקם את גישתה לאוכל ודרכו – לחיים. לא פחות חשוב מהמתכון עצמו זה הבית ממנו בא.
2. תנו השראה ולא רק מתכונים
אוכל הוא סיפור, מצב רוח, משהו דינמי שמזמין לאלתר ולתת טאץ' אישי. יש קוראים שמחפשים מתכונים ואחרים שיבקרו בבלוג ויצאו ממנו עם תשוקה עזה לבשל משהו אחר לגמרי מאותם חומרי גלם והמתכונים יהיו עבורם רק סימני דרך.צילומים בפרי סטייל, התיחסות כוללת לחומר גלם, לעונתו, לגדילתו ותאור החיבור או התשוקה אליו יכולים לייצר השראה אצל הקורא לפתח מנה משלו או לתת פרשנות משלו למנה בבלוג.
3. שלבו צילומי אוכל מגרים ובלתי אמצעיים
אוכל שנראה טרי, מגרה ונגיש. לא כזה שעבדו שעות לעצב אותו בצלחת. ידיים עובדות, ידיים אוכלות, סירים וצלחות, קלוזאפים, מדי פעם אפילו שאריות בכיור או שרידי אוכל בצלחת. גם צילומים של חומרי גלם יש בהם אמירה יצירתית ואישית שעושה חשק להשקיע במנה מסוימת.
>> לעוד רעיונות על צילום אוכל לבלוג: הטיפים של מתכוניישן
4. בנו תבנית קבועה ומוכרת בתוכה אפשר לגוון בתכנים
אחרי תקופה בבלוג הקוראים אמורים להרגיש בו בני בית, לדעת למה לצפות מבחינת כיוונים קולינריים ולקבל את אותה שפה אישית מוכרת בכל ביקור: עיצוב הבלוג, יחס בין תמונות לטקסט, יחס בין מתכונים לכתיבה אישית, כמות פירסומים וזמני פרסום בשבוע. אם שומרים על קו קבוע בכל אלה קורא שנכנס לבלוג מרגיש מייד שהגיע למקום הנכון.
5. שמרו על מינונים נכונים
הפתעה מול שיגרה, פוסטים קצרים מול ארוכים, מתכונים יומיומיים לעומת מורכבים יותר, יציאה מהמטבח הביתי או אירוחים של בשלנים אחרים, כמות פירסומים בשבוע. כל אלה צריכים להמדד תוך שיקול דעת. אולי צריך יהיה לשחק עם זה קצת כדי להגיע לנוסחה מנצחת אבל בסוף מבינים מה מושך יותר תגובות, מנויים חדשים וכניסות ומה מתאים לכם ככותבים.
