מה מיקה שרון שותה בדייט?

השפית מיקה שרון, לשעבר הבעלים של המסעדות "מיקה", "אודיאון" ו-"ליברה" האגדתיות, היא היום יזמית קולינרית שאחראית להפקות קולנריות לאירועים פרטיים ואירועי אמנות. שרון לא שתיינית יין גדולה אבל יש לה חוש ריח טוב שמקל עליה לחבר ולהתאים את היין הנכון לאוכל. קורס היין שעברה כאשר פתחה את מסעדת "מיקה", החדיר בה הערכה גדולה לתרבות היין.

איך את זוכרת את ההתנסות הראשונית שלך עם יין?

המפגש הראשון שלי עם יין היה כשגרתי בדרום אפריקה בשנות ה-80. בפעם הראשונה ראיתי ששותים יין במעין קופסאות שהגיעו בגודל של 5 ליטר עם ברז קטן. באותה תקופה התחברתי יותר ליינות הלבנים. היינות המועדפים שלי היו סוביניון ומרלו. בתקופה מאוחרת יותר, כשגרתי בארה"ב, התנסיתי גם ברפרטואר הבינלאומי.

מתי את אוהבת לשתות?

אני לא שותה הרבה, אני שותה מעט מאוד. אם אני יוצאת לארוחת ערב או אם אני מכינה ארוחה מושקעת בבית אני דואגת שילווה אותה יין טוב. יין אדום אני לא יכולה לשתות הרבה, יין לבן קל לי יותר לשתות אם הוא קל מאוד.

איזה יין את אוהבת לשתות?

בעיקר יינות ישראליים. אני אוהבת לתמוך בתעשייה הזו שלדעתי הולכת ומשתפרת עם השנים. זה לא קל לעשות יין טוב בארץ ולכן אני משתדלת לקנות יין מקומי. אני אוהבת את השרדונה של יקב כרמי יוסף.

יש לך העדפה ליין ממדינה מסוימת?

אני אוהבת את היינות הצרפתיים שולחניים, דווקא לא את הכבדים שלהם. אני אוהבת גם את היינות הספרדיים והאיטלקיים. אני מקפידה להתאים את היין לארוחה.

איזה מנה מיוחדת בעינייך את זוכרת שבישלת עם יין?

לא צריך להשתמש ביינות מאוד איכותיים בבישול אבל אם נשים בשר במרינדה של יין לא טוב, אז הוא לא יצא טוב. אני לא ממש מבשלת הרבה עם יין, אבל יש לי רוטב שאני עושה אותו הרבה שנים שמתאים לדגים ובשר ואני מכינה אותו בנפרד. רוטב פשוט שכולל יין מרלו, ציר בקר, מיץ תפוזים וחומץ בלסמי בכמויות שוות, קצת פלפל שחור, פלפל אנגלי וכוסברה. זה יוצא רוטב מתקתק וטעים.

איזה יין ארוחת ערב רומנטית צריכה לכלול בעינייך?

רומנטי בעיני זה שמפניה. יין זה יותר רציני, ודייט רומנטי לא צריך להיות מאוד רציני.

זכורה לך חוויה מיוחדת הקשורה ליין?

עשיתי אירוע באיזה בית פרטי של מישהו שמסתבר שהיה אספן יינות, הוא הראה לי את אוסף היינות שלו ואני כמובן לא הכרתי את רוב היינות. הוא נתן לי יין במתנה ואני המשכתי את האירוע. לקחתי את היין לביתי, אחרי שכמעט שכחתי אותו שם, ואחרי הרבה זמן הגיע לביתי ידיד שמבין גדול ביין ושאל אותי מאיפה היין הזה והוא אמר לי שזה יין נדיר שעולה הרבה מאוד כסף. סיפרתי לו את כל הסיפור והחלטנו לפתוח ולטעום את היין. הוא היה לא טעים ומאכזב, אגרסיבי וחמצמץ. רק למחרת אחרי שהוא היה פתוח ו"נשם" מעט הוא היה יותר טעים.