עשר נשים ופונדו בשר

בסיר על הכיריים נחה שארית ציר-בשר שבתוכו התבשלו פיסות בקר, עוף ונקניקיות עגל, אליהן נוספו פיסות בשר נימוח מהבישול המקורי ועוד כמה שעות של שיחת-נשים. לא עזר כמה הצעתי, כמה אמרתי שכדאי, הן כבר היו שבעות מדי ובדרך למיטה. היחידה שבחודי-הבשלנות החדים שלה הבחינה בהזדמנות הייתה 'הגרגרנית'. היא אספה לה קופסה ואני לקחתי את שארית האוצר הביתה.

אם מישהו היה סקרן אי-פעם לדעת את טעמן של עשר נשים בבת-אחת, יואיל ויפנה למתכון הנמצא בסוף הרשומה, ימצא עשר נשים שתהיינה מוכנות לטבול לתוך המרק שלו פיסה אחר פיסה את טרדות היום-יום, השמחות, התאוות, צחוקים, חיבה, פראות, בני הזוג, תקוות ואכזבות בהמון-המון מילים, יחכה שתלכנה, יערוך לעצמו שולחן, ימזוג קערת-נוזלים מהבילה, גם כוסית יין טוב, יטעם ויזכה בהוכחה בדבר קיומה של האלה הגדולה. שווה כל השקעה.
…

……

מועדון הטועמות נפגש הפעם בדירה שאך-זה-משופצת של מרב. אחרי שעקבנו בדריכות היינו סקרניות לדעת איך זה נראה באמת. זה נראה מעולה, זה נראה פרקטי ומפנק, זה נראה בית של מישהי שיודעת בדיוק מה היא רוצה ויודעת גם להשאיר הרבה מקום לנוכחות ולאווירה שמביאים מבקרים. מה טועמות? קודם יין. כמיטב המסורת מפגש חייב להיפתח בשתיית יין מבעבע בשביל הפרחוניות והשמחה ובמקרה הזה ספרקלינג רוזה מסדרת סלקטד של ייקבי כרמל. לא שזה הספיק למישהי – מיד התחילו להיפתח שאר הבקבוקים מסדרת סינגל-ויניארד והסדרה האזורית של כרמל, יינות של יקב יתיר ויינות של יקב רות.

בכל מפגש כזה נקבע 'קונספט' למזון והבחירה נפלה הפעם על – פונדו. ראיתן פעם עשר נשים מנסות לקבוע איזה פונדו יהיה? גבינה לא כי זה משמין, שמן לא כי בשר מטוגן אפשר לקנות בכל מני מרעלות גם כך ואנחנו מחשיבות את עצמנו קצת יותר סופיסטיקייטד, גבינה אולי כן כי זה טעים, שוקולד בטח כי בלי שוקולד אי-אפשר לסגור ערב, אבל שוקולד זה גם משמין, ציר-בשר זו אפשרות אבל אולי זה יהיה טפל ואולי פיסות הבשר לא תתבשלנה מספיק טוב, אבל שמן לא בא בחשבון וחוזר חלילה עד קבלת החלטה בוגרת ואחראית – ציר-בשר ואחריו שוקולד.
…

החלטה כזו גובה מחיר בעשרות מיילים שעפים לכל כיוון, אבל החלטנו. מיד אחר-כך התחיל סיבוב של "למי יש סיר פונדו?" לא שאלה פשוטה, תודו. רובנו כבר עברנו את הגיל בו עדיין שומרים את מתנות החתונה שביניהן יש להניח היה גם סיר פונדו. כולן התחילו לגרד בראש, כל אחת והגירוד שלה. "הסיר בטח הלך עם הגרוש" "מה לטפס לבוידעם עכשיו, מה?" "אני אבדוק אם להורים שלי יש" (שיזכו לחיים ארוכים בבריאות טובה), כהנה וכהנה בדיקות ועוד מטח של עשרות מיילים עף לאוויר עד שנמצא סיר. לא רק אחד – שלושה. כלים יש, עכשיו אפשר להתחיל לעבוד. אנחנו כבר בשיראז וקברנה-סוביניון מסדרת סינגל-ויניארד וגם מרלו-שיראז-קברנה של יתיר נפתח. אם כבר עבודת הקודש אז בתנאים ראויים, אחרת לא נוכל לעבוד בלב-שלם.

…

על-אף ההחלטה על 'קונספט' יש גם חריגות למכביר – סלטים מורכבים משונות ומשונות, לחמים שעברו מקצה צ'יפורים (כולל בגט בחמאה וקינמון), מאפים מעלפים וקינוחים יצירתיים. יצירה משותפת של עשר נשים חייבת להיות עסיסית לפחות כמו השיחה. לאט לאט לובש החדר אווירה של מסיבת-פיג'מות והיא רחוקה מלהיות מנומנמת. מפלי-מילים מתערבבים זה בזה בזמן שאנחנו מחפשות קערות, כל אחת מדברת עם כל אחת אחרת תוך כדי שאנחנו מסדרות את השולחן, לא תמיד ברור בדיוק מה הכיוון אבל היין זורם אז לאן שהוא זה יגיע, פרצי צחוקים מאיימים לקלף את הצבע הטרי מהקירות והכל כייף נורא. גם פוליטיקה קופצת לתוך סיר הפונדו, גם ענייני היום, אנחנו טוחנות לתוך הציר את כל מי שאנחנו אוהבות וגם את מי שלא. הצפיפות נעימה וצבעונית, עוד פיסות בשר נעלמות לתוך הג'קוזי הקטן ועוד סיבוב יינות יוצא לדרך. אנחנו מתקרבות לרגע בו עדיף לגברים לא להתקרב, זה יהיה חזק עליהם וצער בעלי חיים.
…
..

יוצאות אל הגג כדי לצנן את הסומק. כאן נרגעים הצחוקים לשיחות בשיניים הדוקות מפאת הצינה – על תקוות ואכזבות בעיקר. קר נורא אבל את היין והגוף צריך להרגיע לפני שממשיכים, יש הגיון גם בפעילות התוססת הזו ולפחות מומחית-יין אחת על כל שותה (שגם היא שותה). בינתיים למטה במטבח, מתכוננים הקינוחים. השוקולד לפונדו כבר נמס, את הפירות שייטבלו בו סידרה הדס למגש שמח ותיכף נרד מהקור אל הבית החמים ונתכרבל לתוך המתיקות הנשית שכבר גודשת את החלל וגולשת לכיוונים חדשים.
…

פונדו שוקולד במסיבת-פיג'מות של בנות זה רגע עקרוני. כאן מגיע הקטע האינטימי באמת והשיחה מתגלגלת למורדות שקטים יותר, ספק יודעות, ספק שואלות. בפונדו שוקולד לא מניחים מזלגות לאורך זמן – כל אחת טובלת, עושה ויש קטן ומושכת את המזלג בחזרה אליה…

עוד מעט פרידה ונצא אל אוויר הלילה הקר כדי להפליג בחזרה למקומות מהם הגענו למפגש, כבר מתגעגעות ומחכות למפגש הבא.השולחן עדיין לא נרגע וגם לא ענת 🙂 כולן כבר מגיעות לשלב בו הן כל-כך חמודות שאין דברים כאלה.

…

כדי להיות בטוחה שלא שכחתי אף בקבוק, גלית ואני מסדרות אותם בשורה להשתחוויה קבוצתית. אני אהבתי את הקברנה סינגל-ויניארד של כרמל ואת הסוביניון בלאן של יתיר. לא שהתעלמתי מהאחרים חס ושלום אלא שלהפעם, אלה ההעדפות שלי.

בסופו של דבר ובאדיבותה של מירה שאין לי מושג איך היא מצליחה לנהוג בבטחה אחרי מפגשים כאלה – אבל היא בהחלט מצליחה ואם אני אומרת אז כדאי להאמין לי כי אני פחדנית-כביש מהסוג הכבד – אני מגיעה הבייתה עם סיר האוצר, דוחפת אותו למקרר ובקושי מצליחה להגיע למיטה. בבוקר אני מכינה לעצמי קפה, ניגשת למחשב ומגלה שמטחי המיילים נמשכים כאילו שאף-אחת לא ישנה בלילה… כל מה שנשאר הוא להפקיד בידיכן את המתכון לציר שישב בסירי הפונדו ושמע את כל הסיפורים:
…

מתכון לפונדו עם ציר בשר

• בסיר גדול (בלי שאלות לעניין מה זה גדול – גדול) שתיים-שלוש עצמות רגל מכוסות מים. להרתיח ולתת לרתוח כרבע-שעה. לשפוך את המים לכיור ולחזור על אותה פעולה שוב. אחרי ששופכים פעמיים, מניחים את העצמות בצד שתתקררנה קצת ומקלפים אותן עד העצם. זה מה שמבטיח שכל מה שדבוק מסביב לרגל של הפרה לא יידבק לכן סביב הלב.
• בינתיים, עושים את אותו הדבר לגרון הודו ונותנים גם לו לרתוח רבע-שעה במים. שופכים את המים ומניחים את הגרון הקצת מבושל בצד, ליד העצמות. רוחצים את הסיר באופן יסודי.
• מחזירים את הסיר לכיריים, מניחים את העצמות והגרון בפנים ויחד איתם שלושה-ארבעה גבעולי סלרי, שניים-שלושה גזרים, חצי ראש שום או יותר ובצל גדול – כל הירקות חתוכים די גס, הם לא למאכל אלא רק לטעם. אש מתחת לסיר, הרתחה ובישול לאורך כמה שעות. כמה שיותר, טוב יותר. אחרי כשעתיים מוסיפים פנימה פטריות מיובשות ששרו במים רותחים, השתדלנה לבחור סוג יותר ארומטי משמפיניון… בסוף גם מלח פלפל, עוד קצת בישול וזהו.
• מסננים את המרק, את העצמות אפשר להשליך, לא לפני ששולקים את המח. להשליך גם את כל הירקות מלבד הפטריות. את הגרון מוציאים לקרש, מפרקים את הבשר מהעצמות ומחזירים אותו לסיר ביחד עם הפטריות אם לא מתכוונים להכין פונדו.
  ..