אין כמו לפתוח את השנה החדשה בפרגון לבלוגרית מצוינת שכותבת על אוכל. לרגל הוצאת חוברת המתכונים, שהיא 100% יצירה שלה, החלטנו לבדוק מי הנפש העומדת מאחורי הבלוג "בצק אלים", הלא היא מאיה מרום. שתי גרגרניות שכמונו, התכנסנו ב"בייקרי" לקרואסון קטן והתחלנו לדבר. ויש גם שוונץ מסכם שווה בסוף.
מתי התחלת לכתוב בלוג?
"התחלתי לכתוב את הבלוג ב-2007, אחרי שעזבתי את בית הוריי בזכרון יעקב. גרתי לבד בדירה משלי והתחלתי ללמוד עיצוב גרפי בשנקר (מאוחר יותר הפסקתי ללמוד שם והיום אני מסיימת תואר בניהול וקולנוע באוניברסיטת ת"א). רציתי לבשל לעצמי, אבל לא הצלחתי להכין את המתכונים שמצאתי באינטרנט. גיליתי שמתכונים לא חייבים להיות קצרים ולאקוניים. ראיתי שכל האנשים בגילי שהיו סביבי עשו אותן טעויות. מכיוון שאני מעצבת אתרים במקצועי, החלטתי לכתוב בלוג, שבו אפרט מה עשיתי, בשונה מהמתכון המקורי. זה התחיל לצבור תאוצה; קיבלתי תגובות מאנשים שנהנו מהטיפים והתמונות וזה דרבן אותי להמשיך. מאוחר יותר, קרינה שטוטלנד, שערכה את מדור האוכל של 'זמנים מודרניים' בידיעות אחרונות, ביקשה שאכתוב שם, דווקא מנקודת המבט של בשלנית ביתית ולא שף מדופלם. היום, לאחר 4 שנות כתיבה וצילום, צברתי נסיון ופיתחתי סגנון אישי. בישול וכתיבה על בישול הפכו להיות מרכז החיים שלי".
מדוע התחלת לכתוב את הבלוג?
"חשבתי שזה בזבוז לצלם את כל המתכונים שאני מבשלת, אם סטודנטים כמוני לא יראו את זה. מאוחר יותר הבנתי שיש לי קוראים נוספים, לא רק סטודנטים, שאינם יודעים לבשל וזה עוזר להם".
ולמה "בצק אלים"?
"חיפשתי שם משעשע לבלוג, והכישלונות שלי במטבח דחפו אותי למצוא שיבוש לשוני מתאים".
מה היה הפוסט הראשון שכתבת?
"כתבתי על קציצות ברוטב עגבניות של אמא שלי. לא כתוב שם שזה הפוסט הראשון, כי לא ייחסתי לזה אז חשיבות מיוחדת".
מהיכן מגיעים הרעיונות למתכונים?
"רעיונות יכולים להגיע ממגזינים, ספרים או בלוגים שאני קוראת. לפעמים הרעיונות מגיעים מאנשים שאני פוגשת, מכאלה שמבקשים ממני מתכונים או ממנות שאני אוכלת במסעדות".
את כותבת במדור אוכל ב"ידיעות אחרונות" במקביל לכתיבת הבלוג. מה ההבדל ביניהם?
"ראשית, הם כתובים אחרת, כי ההגשה שלהם שונה. הטור בידיעות כולל שלושה מתכונים ומספר המילים בו מדוד. ההגשה שלו צריכה להיות על עמוד אחד, עם מחשבה על מיקום התמונות והעיצוב הכולל שלו. הבלוג כתוב בצורה יותר חופשית מהבחינה הזו. אני צריכה לנסות ולבשל הרבה לפני שהטור מתפרסם וליצור דברים ייחודים משלי. חשוב לי גם להביא שם קיצורי דרך בבישול, שלא מורידים מהטעם".
מה הייחוד של הבלוג שלך?
"יש לי ירידה כמעט חולנית לפרטים, שבאה לביטוי בבלוג. מלבד זאת, הגישה שלי היא ויזואלית. אני מקפידה לצלם את המרכיבים ואת כל שלבי הבישול. מבחינתי, לצילום יש גם ערך לימודי לקורא, לא רק אסתטי".
מה הפוסט שלך שזכה להכי הרבה תגובות?
"ערכתי מבצע הגרלת טייק אווי למנות שבישלתי והפוסט הזה זכה לכ-200 תגובות!"
כמה זמן לוקח להכין פוסט חדש?
"כל פוסט לוקח להכין 3-4 ימים של עבודה נטו. אני בוחרת את המתכון וצריכה לנסות אותו במטבח שלי וגם במטבחים של אחרים. אני מנסה להכין אותו במינימום כלים, כמו במטבח של סטודנטים שאין להם מיקסר או פוד פרוססור. גם היום, אני חושבת עליהם כשאני מבשלת וכותבת. מי שקל לו לבשל, ידלג על השלבים בבישול ישר לפינת התכל'ס".
איזו אבולוציה עבר הבלוג שלך במהלך השנים?
"היום, לאחר ארבע שנות בישול, אני כבר לא מפחדת ממתכונים מסובכים, שדורשים השקעה או טכניקה מיוחדת. בעבר לא הייתי כותבת על מתכונים שזמן הכנתם גדול מרבע שעה. גם אני עברתי שינוי ואחרי הכל, מדובר בבלוג אישי. הכתיבה נשארה דומה, אבל יש יותר תמונות, כי אני נהנית לצלם".
מזל טוב! הוצאת חוברת מתכונים. למה ומדוע?
"הייתי בפגישות עם הוצאות ספרים בעניין הוצאת ספר מתכונים שלי, והגעתי למסקנה שזה לא משתלם כלכלית. השקעתי הרבה מאוד זמן ועבודה בחוברת הזו ולא רציתי לקבל אחוז מזערי מהמכירה שלה. מצד שני, להוציא ספר בהוצאה עצמית זה השקעה כספית גדולה. בחרתי בתור התחלה להוציא לאור חוברת, כדי לקבל פידבקים ולבחון אם כדאי להוציא ספר או עוד חוברת בהמשך. הפקתי את כל הפרויקט הזה לבדי: כתיבה, צילום, עריכה, עיצוב והפקת דפוס. אני בן אדם סקרן ועניין אותי כיצד עושים פרויקטים כאלה. זה היה התחליף לפרויקט הגמר של התואר בשנקר, אותו, כאמור, לא סיימתי… גם המכירה של החוברת היא 100% שלי, דרך אתר הבלוג, כדי לחסוך עמלת הפצה. היה לי חשוב שמחיר החוברת יהיה שווה לכל נפש ויחד עם זאת, ישקף את האיכות שלה. התגובות טובות ועכשיו אני מדפיסה מהדורה שלישית שלה".
מהן תוכניותייך לעתיד?
"חשוב לי להביא כמה שיותר אנשים שלא יודעים לבשל להיכנס למטבח ולבשל. טוב, גם הייתי שמחה שיהיה לי מטבח ענק עם סו-שף ושוטף כלים צמוד…"
לסיום, ספרי לנו על כמה בלוגים לבישול שאת אוהבת בארץ ובעולם.
"בלוגים שאני אוהבת בארץ הם, למשל, פתיתים, דברים בעלמה, עוגיו.נט, פוד.גבר. בלוגים תוצרת חוץ שאני אוהבת לקרוא הם Smitten Kitchen, וגם Martha Stewart (שהיא בכלל אישיות נערצת עלי). אני ממליצה לקרוא את Three to One, שהוא בלוג 'סודי' שאני אוהבת ושמחה לגלות לכם".
השוונץ:
- די הרבה סיכומים נכתבו על הטרנדים שהיו בשנת 2011 ועל אלה הצפויים ב-2012. למשל, רות רייצ'ל כתבה על כמה מחומרי הגלם שהיו פופולריים ב-2011. חלקם כבר הגיעו אלינו ואחרים כנראה יגיעו, באיחור אופנתי מאמריקה, ב-2012. שגיא כהן, מבקר המסעדות של "הארץ" ייחל, בדרכו המשעשעת והעוקצנית, לכמה שינויים במסעדות.
- יש תוכנית בישול מתוקה ביותר שמשודרת מדי ערב, בערוץ נשכח בשעות לא מתאימות בעליל לארוחות ערב עם ילדים. ובכל זאת, דבר לא יעצור אותנו מלצפות ב"come dine with me" הבריטית, בערוץ 1 בשעה 19:30, עם המבטאים הבריטים/הסקוטים/הוולשים וכל הטעויות המצחיקות שקורות במטבח, לאנשים כמוני וכמוכם. יהיה לזה גם שכפול עברי. לא בטוח שיהיה ציני ומצחיק כמו המספר הבריטי, אבל נקווה לטוב.
- באופן אישי, אני מצטרפת לתקוה של מאיה, שכמה שיותר אנשים ייכנסו למטבח, ילכלכו את הידיים ולא יסתפקו בלראות תכניות בישול או לקרוא בלוגים של בישול בלבד. שנה טובה לכם!
.
