זהו מכתב האוכל הראשון שלי. זה לא טור ולא פוסט (אני לא עיתונאית), לא רשימות, או הגיגים (אני לא משוררת), לא דעות, או סיפורים (אני לא סופרת, פובליציסטית, או בלוגרית תל אביבית). אני כן חובבת מזון וככזו אני מתכוונת להתחיל לבשל ולאכול את המתכונים של cookeat.
נכון, אני מסתכנת בקבלת צמיגונים חדשים שיחבקו אותי, אבל אני מתחייבת (לעצמי) לנסות להוריד אותם. ואם לא, אז לפחות נהניתי מאוד. נדבר על זה עוד המון בהמשך…
המתכון הראשון שאני הולכת להכין זה קרפצ'יו בקר עם תפוחים וצ'ילי, שהשף שגב משה מגיש אותו עם תאנים דוגמניות. זאת המנה שאני בדרך כלל מזמינה בתור מנת פתיחה במסעדות (אלא אם כן יש פרשוטו מלון). אני פחות מארחת עם קרפצ'יו בבית, אבל נורא בא לי היום להכין לעצמי את המנה. כשצילמנו אותה, הגיע אליי רק ביס קטן שהשאיר לי טעם של עוד. אז אני קונה נתח פילה, משלימה את הירקות אצל הירקנית ותוך חצי שעה, מקסימום, אוכלת.
אח"כ אני אקרא את כל התסריטים של "שגב בא לפנק" שיצטלמו מחר ומחרתיים, ואדע כבר היום מה אני הולכת לאכול… כל המתכונים משובצים כבר בתסריטים, ומותאמים להעדפות האוכל של האורחים שבאים להתפנק בתכנית. כל כך הרבה אוכל, כל כך מעט זמן לאכול ביומצילום.
בשבוע הבא יש לי לא פחות מאשר שלושה ימי צילום. יומצילום הוא יום ארוך (כ-12 שעות מחוץ לבית), אינטנסיבי (אני כמעט ולא שותקת), ויחד עם זאת טעים (אני טועמת כמעט מכל הפקשוטים שמצטלמים). הוא גם אדרנליני, מרגש, ממלא ומייצר דקות מסך משובחות של טלוויזיה להמונים.
יומצילום של שגב הוא חגיגה. שגב הוא באמת השף הכי מפנק בשכונה. אני קוראת את המתכונים שיצר, כאילו היו מתכונים בתפריט המסעדה שבה אוכל במשך יומיים שלמים…(!) בוקר, בראנץ', צהריים, תה ועוגיות, וערב.
אני חותכת דק יחסית את הפילה, ובגלל שלא מצאתי תאנים- אני אפנק את הבשר בגבינת גורגונזולה. זה מרגיש לי כמו עבירה חמורה וענוגה.
ויתרתי על הלחם. הצמיגונים הרי…
אז הנה המתכון פרוס על צלחת הגשה שטוחה ורחבה לפניכם:
קרפצ'יו עם תאנים, תפוחים והצ'ילי של השף שגב – פתיחה שמדגדגת בלשון
למנה אישית גדולה זה מה שצריכים:
- 250 גרם פילה בקר
- קמצוץ מלח גס (הבשר מוכשר ומומלח)
- מעט פלפל שחור גרוס
- 1 פלפל צ'ילי שרוף על האש
- 1/2 בצל סגול
- 1/2 תפוח עץ מסוג פינק ליידי
- 2 חופנים גדולים של עלי רוקט טריים
- 5 תאנים סגולות וטריות (אני לא מצאתי אז שמתי גבינה כחולה)
- 8 כפות שמן זית
- 2-3 כפות חומץ בלסמי
מגישים עם :
1/2 כיכר לחם טרי
ככה מכינים:
- פורסים את נתח הפילה לפרוסות דקיקות ומשטחים על צלחת שטוחה.
- מתבלים את הבשר במלח גס ופלפל גרוס. מקלפים את הצי'לי וקוצצים אותו דק דק.
- קוצצים את התפוח לקוביות קטנות ומערבבים קלות עם פלפל הצ'ילי. מפזרים בנדיבות על הבשר.
- חותכים את עלי הרוקט לחתיכות גסות ומפזרים גם אותם על הבשר.
- את התאנים חותכים לרבעים, את הבצל פורסים דק מאוד ומניחים גם אותם על הצלחת.
- מעל כל אלו אנו בוזקים שמן זית ומטפטפים חומץ בלסמי.
- חותכים חתיכות של לחם חם, ומגישים מיד. אני אוהבת את ה"מיד"…
וככה אוכלים:
[youtube vMcI7PVDuIk nolink]
מילון cookeat
פקשוט – המנה המוגמרת מוכנה לצילום. שוכבת באלגנטיות אך בנונשלנטיות על צלחת ההגשה, הפרזנטציה הכי טובה של השף. עלה מיקרו של בזיליקום, שמן זית כתית מעולה, מלח גס וחבריהם, מוכנים ל"הישפך" ברגע שישמע האות. "רצים", "אקשן" 2-3 ליטופי מצלמה ו"יש לנו פקשוט!".
קרפצ'יו – (עדיף לומר קרפצ'ו אפילו) המנה נקראת על שם צייר איטלקי שהרבה להשתמש בצבע אדום בציוריו. חייבים סכין חדה ביותר. לרוב מדובר בבקר, אבל בפלצנות אפשר גם לומר קרפצ'ו על כל ירק/דג/בשר שנפרס דק-דק-דק ומתנה אהבהבים עם האוויר. (כגון: סלק, סלמון, תפוחים, חציל, יו ניים איט).