אין ספק שכל מקצוע מכבד את בעליו אבל יש מקצועות שחייבים להודות שלפחות על פניו נשמעים אקזוטיים ואנינים באופן יוצא מין הכלל. סומלייה הוא ללא ספק אחד מהם כפי שמאשרת לנו אלה סקר-סוקניק (31) – אחת מהנשים הבודדות בארץ ובעולם שאוחזת בתפקיד הנחשק הזה. "זה סוג של חיידק", היא מתארת את תחום העבודה שלה, "ניסיתי לעשות דברים אחרים בחיים אבל רק זה מעניין אותי. מבחינתי, זה אושר צרוף".
..
אלה סקר סוקניק: "מבחינתי המקצוע הזה הוא אושר צרוף". צילומים: דיוויד סילברמן
..
איך הגעת לתחום?
"התחלתי כשהייתי מאוד צעירה, מיד אחרי הצבא ועד אז בכלל לא שתיתי אלכוהול. ניהלתי את מסעדת כרמלה בנחלה, התחלתי להתעניין ביינות וזה מאוד נגע בי. מכיוון שגם ככה אני אוהבת להיות חריגה, החלטתי להתמקצע בתחום שהוא ייחודי בעיקר בישראל. המון אנשים טובים שהם מומחים ליין, עזרו לי בדרך ופרשו עלי חסות. לפני כמה חודשים החלטתי ללכת צעד קדימה, להגשים חלום ולהקים חברה פרטית משלי שנותנת שירותי ייעוץ יין למסעדות ואירועים פרטיים".
..
שלא כמו במקרה של עריכת דין או ניהול חשבונות, לא כולם מבינים מה המהות של המקצוע הזה, זה נכון?
"בהחלט. זה מקצוע שתמיד גורר אחריו דיון ובעיקר שאלות כמו: 'אז על איזה יין את הכי ממליצה?'. פעם אחת יצאתי עם בחור לדייט רק בגלל שכל כך התרשמתי מכך שהוא ישר ידע במה אני עוסקת. מצד שני, חייבים להודות שזה מקצוע מאוד נדיר בישראל. אי אפשר ללמוד אותו בארץ אלא רק במקומות מתמחים בחו"ל ויש לו ביקוש רק במסעדות מאוד יוקרתיות. בשורה התחתונה, סומלייה הוא אוצר יין בדומה לאוצר בתערוכה בגלריה. בין היתר, סומלייה בונה תפריט יין למסעדה, מחבר בין היינות הנכונים לבין המזון שמוגש במקום ליינות הנכונים, עוסק בקניינות, מנהל את תחום האלכוהול במסעדה בדומה לשף שאחראי לתפריט".
..
"אין לי בעיה להשתמש במיניות שלי כדי למכור יין"
..
ואי אפשר גם להימנע מלציין שכמעט שאין נשים במקצוע הזה.
"כן, בסך הכל בתחום הזה אני באמת עוף מוזר בין היתר בגלל שלאנשי יין יש נטייה לדבר רק בשפה חנונית שהם מבינים ולקיים פאנלים נפוחים ואני, בנוסף להיותי חריגה כאישה, מאמינה שצריך לרענן את תרבות היין בארץ ולדאוג שתהפוך לפופולארית, בגובה העיניים, גם כשמוכרים בקבוק שעולה עשרת אלפים שקל".
מניסיונך, עובדת היותך סומליה אישה זה יתרון או חסרון מבחינה אישית ומקצועית?
אלה צוחקת: "הפמיניסטיות ירצו לתלות אותי אבל אני מאמינה שבמקצוע הזה, לפחות בכל מה שקשור למכירות, יש לי יתרון משמעותי על גברים. יש לי את הכלים של פלירטוט, יופי ומגע שמשפיעים על היכולת השיווקית שלי ואין לי בעיה להשתמש במיניות שלי כדי למכור יין. בכלל, לנשים יש יותר רגישות לטעמים העדינים של היינות השונים, והן מארחות טובות יותר במובן הזה שהן נטולות אגו. אני רוצה להגיד בכנות שאני אולי לא הסומלייה הכי טובה בארץ אבל מבחינת שירות – אני זיקית כלומר, יודעת להתאים שירות לכל סוג של לקוח – אוליגרך, ערס מצוי או סתם איש משפחה שרוצה להשקיע ביין טוב במהלך הארוחה"...
והצד הפחות אטרקטיבי של היותך אישה במקצוע הזה?
אלה: "הוא מגיע דווקא מהצד של הלקוח. רוב האנשים ששמים סכומי כסף גדולים על בקבוק יין הם גברים שיכולים להרשות את זה לעצמם. כשהם רואים פתאום ליד השולחן בחורה צעירה, בלונדינית וחייכנית עם המון ידע על יינות, קורה שקצת קשה להם להתמודד עם העובדה שהיא יודעת יותר טוב מהם בנושא הזה. ועדיין אני מאמינה שצריך פשוט לקבל את זה ולא לנסות לחנך את הלקוח. בעיקר במפגש הראשוני אני תמיד נותנת לגבר שמולי את התחושה שהוא כביכול יודע יותר ממני".
..
מה תמליצי או ממה תזהירי נשים שקוראות את הכתבה וחושבות ללכת בכיוון?
"כמו שאמרתי בהתחלה, זה לא מקצוע אלא חיידק. אי אפשר להיות סומלייה שנתיים ואז להחליף מקצוע. אני עבדתי קשה ולאורך זמן במסעדות נחשבות כמו טורקיז ומסה. זה תפקיד שדורש המון לימוד עצמי ונסיעות השתלמות ברחבי העולם שאף אחד לא יממן לך ואם אין לך את היכולת והמוטיבציה האלו – תוותרי".
לפחות השכר אטרקטיבי?
"מרוויחים רק אם צוברים ניסיון ואני מדגישה שהניסיון במקצוע הזה הוא קריטי. אני עבדתי הרבה שנים מסביב לשעון כדי לזכות בהערכה שיכולתי לתרגם לשכר גבוה".