הדור החדש של ההורות השיתופית – משפחות שבוחרות לגדל ילדים יחד בלי להיות זוג לא חייבים להיות זוג כדי להיות הורים

"חיפשנו אחד את השני שנתיים. לא דייט רומנטי, אלא שותף להורות," מספרת מיכל, רופאה בת 39 מתל אביב, שבחודש שעבר ילדה את בתה הראשונה עם רון, חבר ילדות שחזר לארץ אחרי עשור בחו"ל. "שנינו רצינו ילדים, שנינו לא מצאנו את האהבה הגדולה, ופתאום הבנו – למה בעצם לחכות?"

הסיפור שלהם כבר לא נדיר. בשנים האחרונות, יותר ויותר ישראלים בוחרים להקים משפחה במודל שונה לחלוטין מזה שהכרנו. לא זוגיות שמובילה להורות, אלא הורות שמתחילה מרצון משותף לגדל ילד – בלי הרומנטיקה, בלי הדרמה, ועם המון תכנון מראש. אז מה בעצם השתנה בתפיסת המשפחה שלנו? ולמה דווקא עכשיו כולם מדברים על זה?

מה זו בעצם הורות שיתופית?

בואו נעשה סדר: הורות שיתופית היא כשאנשים מחליטים להביא ילד לעולם ולגדל אותו יחד, בלי להיות בזוגיות רומנטית. זה יכול להיות שני חברים טובים, גבר הומו ואישה לסבית, רווקים שמחפשים פרטנר הורי, או אפילו יותר משני אנשים שרוצים להיות חלק מהמשפחה.

הדרכים למצוא שותף כזה? הן מגוונות יותר ממה שחושבים. יש את קבוצת הפייסבוק "הורות משותפת ישראל" עם אלפי חברים, אתרים ייעודיים כמו Modamily ו-Family By Design, ואפילו שדכניות שמתמחות בחיבורים הוריים. חלק נפגשים דרך חברים משותפים, אחרים מוצאים את עצמם בערבי היכרות מאורגנים. "זה כמו טינדר, רק שבמקום לחפש מי יקח אותך לסרט, אתם בודקים מי מתאים לכם לגדל איתו בן אדם," מסבירה נועה, יועצת להורות שיתופית.

היתרונות – חופש, יציבות ובחירה

הדבר המדהים בהורות שיתופית? היא מאפשרת לאנשים לשמור על העצמאות שלהם תוך כדי חלוקת האחריות ההורית. "יש לי שלושה ימים בשבוע שאני אמא במאה אחוז, ושלושה ימים שאני יכולה להיות נועה," מספרת אחת האימהות בקבוצת וואטסאפ להורים שיתופיים. "אני לא צריכה להתווכח על מי מוציא זבל או מי נשאר עם הילדה כשאני רוצה לצאת."

אבל זה לא רק עניין של נוחות. עבור רבים, זו הדרך היחידה להגשים את החלום להיות הורים. רווקות בנות 40 פלוס שהשעון הביולוגי דוחק, גברים גאיז שרוצים להיות אבות ביולוגיים, נשים שלא מעוניינות בזוגיות אבל כן בילדים – כולם מוצאים בהורות השיתופית פתרון שפעם נראה בלתי אפשרי. ובתקופה של אי-יציבות זוגית, כשכמעט 30% מהנישואים מסתיימים בגירושין, יש משהו מרגיע בלדעת שהשותפות ההורית שלכם לא תלויה ברגשות רומנטיים הפכפכים.

האתגרים – חוזים, רגשות וגבולות

אבל רגע, לפני שכולם רצים להקים משפחה שיתופית, בואו נדבר על האתגרים. "הדבר הראשון שאני אומרת ללקוחות שלי – תחתמו על הסכם," אומרת עו"ד מיטל דולב-כהן, המתמחה בדיני משפחה חדשניים. "מי גר איפה, איך מחלקים את הזמן עם הילד, מה קורה אם מישהו רוצה לעבור עיר, איך מתמודדים עם מחלוקות על חינוך – הכל צריך להיות כתוב."

והאתגרים הרגשיים? הם לא פחות מורכבים. מה קורה כשאחד השותפים מתאהב ורוצה להביא בן זוג חדש לתמונה? איך הילד מסביר בגן שיש לו שני בתים אבל ההורים שלו לא גרושים? "ראיתי מקרים שבהם השותפות עבדה נפלא עד שאחד הצדדים התחיל זוגיות חדשה," מספרת ד"ר ליאת יקיר, פסיכולוגית התפתחותית. "פתאום צצה קנאה, תחושת איום. זה דורש בגרות רגשית אדירה."

מבט קדימה – האם זו המשפחה של העתיד?

אז האם אנחנו עדים למהפכה בתפיסת המשפחה? נראה שכן. המודל המסורתי של "תחילה אהבה, אחר כך חתונה, ואז עגלה" כבר לא המודל היחיד, ואולי אפילו לא הדומיננטי. דור ה-Y וה-Z מבינים שהורות היא קודם כול שותפות ואחריות משותפת, ושאפשר להפריד בין הרצון להיות הורה לבין הצורך בזוגיות רומנטית.

"בסוף, מה שחשוב זה שהילד יגדל באהבה, עם הורים שרצו אותו ותכננו אותו," מסכמת מיכל, האמא הטרייה מתחילת הכתבה. "ואולי בדיוק בגלל שאין בינינו דרמות זוגיות, יש לנו יותר אנרגיה להיות ההורים הכי טובים שאנחנו יכולים."

ואולי, רק אולי, זו דרך לאהבה חדשה לגמרי – לא רומנטית, אלא הורית. אהבה שמתחילה מהרצון המשותף לתת חיים ולגדל אדם חדש, בלי הציפיות והמטענים של זוגיות. כי בסופו של דבר, משפחה היא מה שאנחנו בוחרים שהיא תהיה.