כשאת גרה כל כך הרבה שנים בפריז, ויושבת אלפי שעות בבתי קפה פריזאיים, כמה מהם יוקרתיים ביותר, בחברת צרפתיות מקומיות, את מגלה דבר חשוב. הדבר הזה הוא, שלא חייבים להיוולד עם השיק הצרפתי. אפשר לאמץ אותו. אצל הצרפתיות זה בגנים. הן נולדו עם השיק וינקו אותו עם חלב אימן, אבל הוא בהחלט נרכש. אם תתאמצו תוכלו לסגל לעצמכן את המראה והגישה הצרפתיים כל-כך שהפכו את הפריזאיות לנשים הנחשקות ביותר בעולם.
1. שמלה שחורה קטנה – קלישאה? ממש לא. כולן מדקלמות "שמלה שחורה קטנה" וכמה זה נכון. היתה זו קוקו שאנל, מעצבת האופנה שהכניסה שלושה דברים לחיי היומיום של הצרפתיות ושיחררה אותן מהמחוך הלוחץ והמחייב. היא אמרה שכל אישה צריכה שלושה דברים: חיוך (כולל הקמטוטים לצד העיניים), שיזוף (שעשה מהפכה בקרב הצרפתיות צחורות העור), ושמלה שחורה קטנה אחת.
שחור הוא צבע של אבל ושאנל הפכה אותו לצבע של שיק. בצרפת, אפילו התינוקות לובשים שחור, דבר שאי אפשר לדמיין פה בארץ. שמלה שחורה אחת טובה באמת, תמיד תעשה עבורך את העבודה, בעיקר כשאת מרגישה "ביום ארון בגדים גרוע".
2. אקססוריז – כדי שהשמלה השחורה הקטנה פה מלמעלה תיראה כל פעם אחרת, הצרפתיות מאבזרות אותה באופן שונה בכל אחת משעות היממה. בבוקר הן הולכות איתה לעבודה עם צעיף נקודות קצר ועגילי פנינה צמודים. בערב הן משלבות אותה עם עגילים גדולים ונופלים (בהעדפה ליהלומים) ושרשראות ארוכות. כובעים, צעיפים, תכשיטים, חגורות, תיקים וארנקים ממלאים את הארונות והמגרות בדירות של הצרפתיות. הם אלה שעושים את ההבדל. צרפתיה לא תמיד תרכוש לעצמה בגד חדש, אבל היא בהחלט תעדכן את מגרת האקססוריז שלה בכל עונה ותישאר עדכנית.
3. מותג אחד טוב בארון – לא כל אחת יכולה לרכוש לעצמי לואי ויטון כל חודש ורוב הפריזאיות לא רוכשות לעצמן אפילו אחד כל חייהן. אבל רובן בהחלט מחזיקות פריט ביגוד אחד עמיד, טוב, שיושב עליהן מושלם והשם שלו אומר משהו לכל אחת. איך עושות את זה הסטודנטיות? הן הולכות לחנות יד שניה של מותגי היוקרה בשם RECIPROQUE שנמצאת רחוב פומפ ברובע ה-16. שם הן רוכשות את הדיור וההרמס שלהן בעשירית מחיר.
4. חולצת פסים – גבריאל קוקו שאנל, שהתחילה את קריירת העיצוב שלה ככובענית בדוביל, עיר החוף, היא זו שהכניסה לאופנה את החולצה בהשראת הימאים שפגשה על החוף. מי חשב שחולצת פסים כחול-כהה ולבן או אדום ולבן תכנס לאופנה ותשאר שם עד היום. שאנל שיחררה את הנשים והלבישה אותן בחולצת הפסים, שביחד עם ג'ינס, נעלי בלרינה והאטיטיוד הנכון, נראות כמו צרפתיות במדי אומה. כי לכל צרפתיה יש לפחות חולצת פסים אחת בארון.
5. כוס שמפניה ביד – הצרפתיות אוהבות שמפניה ולא רק בגלל שמדובר באפריטיף לא מחייב. שמפניה, גאוות חבל שמפיין, היא מוצר צרפתי מסורתי. הצרפתים לוקחים את השמפניה שלהם כל כך ברצינות, עד שהכניסו סעיף לחוזה וורסאי, בו כתוב שרק משקאות תוססים מחבל שמפיין יוכלו להקרא בשם שמפניה.
הצרפתיות אוהבות שמפניה משום שהיא מוגשת בכוס גבוהה וכשהן מחזיקות אותה, הן מרגישות שיקיות במיוחד. שמפניה לא עושה כתמים וכדי לוודא שהשמפניה שאתן שותות היא איכותית, הסתכלו על הבועות שעולות למעלה. ככל שהן עולות בקו יותר ישר ולא מזגזגות, מדובר במשקה יוקרתי יותר.
6. נימוסי שולחן – אחד מסודות התרבות והנימוס הצרפתי אלו הם אותם קודים שאיתם מגיעים לאכול מסביב לשולחן. את נימוסי השולחן שלי למדתי מהברונית נדין דה רוטשילד. הנה תקציר שיעזור לכן לא לטעות כשצרפתי מזמין אתכן לארוחה: אל תצליבו את הסכו"ם, זה סימן לריב אוהבים (זיכרון מצחצוח החרבות בין מלכים).
כשאתן מסיימות את האוכל הניחו את המזלג מצד ימין ואת הסכין מצד שמאל כאילו הם מחוגים שמורים על השעון את השעה ארבע ועשרים. כשנכנסת לחדר אישה מבוגרת מכן, אתן אמורות לקום לקראתה, אך אל תקומו לפני גבר חדש שנכנס. גברים אמורים לקום לכבודכן. והכי חשוב, לעולם אל תודיעו שאתן הולכות לשרותים. אתן הולכות לפדר את האף.
7. בר קוקטיילים– הצרפתיות מתגאות בכל דבר שהוא צרפתי. צרפתים, הלוא, שותים את המשקאות המקוריים: שמפניה, פסטיס, יין אדום וקוניאק, ונהנים מהמסורת של כל משקה בנפרד. לכן ברי הקוקטיילים, בהם מערבבים משקאות, שייכים ל"עידן הג'ז" של התקופה. הצרפתים מקפידים לערבב בקוקטיילים שלהם משקאות מתוצרת צרפתית בלבד כדי להמשיך ולאחוז במסורת, כמו גם בכוס קוקטייל טעימה ושיקית במיוחד. הקשר הישראלי: בשבוע הקולינריה הצרפתי שמתקיים השבוע ברחבי הארץ, יוגשו קוקטילים שונים ומיוחדים על בסיס קוניאק קורבזייה בכל המסעדות המשתתפות בפרויקט.
8. כוס Courvoisier להתבשם בה בסיום הארוחה– בסיום כל ארוחה צרפתית יציע לכן המלצר דיז'סטיף, משקה אלכוהולי שמסייע בעיכול. הצרפתים אוהבים לשתות קוניאק כדיז'סטיף. פעם ישבתי בארוחה מפוארת, בסופה הגישו לכולם כדיז'סטיף, קוניאק Courvoisier. זהו מותג קוניאק מאיזור קוניאק (רק שם מותר לייצר קוניאק), שלו קשר הדוק לקיסרות הצרפתית.
נפולאון בונפרט התעניין בו ואחיינו, נפולאון השלישי אימץ אותו כקוניאק הקיסרי. לאור הקשר ההדוק בין המותג לקיסרות ייצרו בקורבואזייה ב-1951 בקבוק ג'וזפין עם צוואר ארוך ועכוז רחב, לזכר גופה של ג'וזפין, אשת נפולאון, כשהיא לובשת את המחוך החביב עליה. כל הגברים בארוחה לקחו לידיהם את כוסות הקוניאק, הריחו אותו ולגמו. אבל הנשים לקחו את הקוניאק, טבלו בו זרת והתבשמו. כי בצרפת, גם כשאת שותה קוניאק, את לא מפסיקה לרגע להיות האישה האולטימטיבית.
** הכותבת היא ד"ר מאיה גז, מרצה ומומחית לתרבות צרפת. לפרטים על ההרצאות הכנסו לאתר mayaguez.co.il
