מאת: נעה אורן, היא ראש מינהלת פיתוח הנמלים החדשים בנמלי ישראל
"תרקדי על פיגומים?" זה מה ששאלו אותי בראיון העבודה הראשון שלי לחברת ביצוע (אליה לא התקבלתי). הייתי מהנדסת צעירה בלי הרבה ניסיון וכשנתבקשתי לספר על עצמי, סיפרתי ששנים רקדתי בלט קלאסי, מודרני, סטפס, פלמנקו, שלמדתי דרמה שנים ב"בוסתן" בנתניה.
בתגובה, נשאלתי מה אני מתכוונת לעשות עם הניסיון הזה, לרקוד על הפיגומים? לא זוכרת מה עניתי. סביר להניח שחייכתי. בינינו, רק שיתנו לי, גם היום, אני מוכנה לרקוד על פיגומים, על שוברי גלים עם קסדה ואפוד זוהר. נעה אורן, ראש מינהלת פיתוח הנמלים החדשים בנמלי ישראל, מספרת איך מקריירה מבטיחה במשחק וריקוד הגיעה לתפקיד ניהולי בתחום בו הרוב הם גברים.
למדתי הנדסה אזרחית בטכניון בחיפה. התגלגלתי לזה לגמרי במקרה. למרות שכל החברים היו בטוחים שאמשיך בתחום המשחק אחרי ששנים הופעתי בטלוויזיה ואז היה רק ערוץ אחד, כך שאפילו זיהו אותי ברחוב. 3 שנים הופעתי בהבימה בהצגה "המלך מתיא הראשון" מאת דבורה עומר, עפ"י ספרו של יאנוש קורצ'אק, בבימוי אורי פסטר ובהשתתפות שייקה אופיר, שמוליק עצמון ועוד שחקנים ידועים. שייקה אופיר אפילו ערך לי מסיבת הפתעה בקפה הבימה לרגל בת המצווה שלי.
עשינו תאטרון רחוב בפסטיבלים רבים עכו, ערד, יפו. לאחר שירותי הצבאי, כשהייתי צריכה להחליט מה ללמוד, היה לי ברור שאני בוחרת תחום אחר כי איכשהו ההורים טפטפו תמיד שמשחק זה מקצוע אכזרי. כל עוד זה היה תחביב הם לא עצרו בעדי ובעד אחותי הגדולה שגם הופיעה המון. בעידן טרום האינטרנט, דפדפתי בספרי האוניברסיטאות השונות ושללתי מה איני רוצה ללמוד. בצורה כזו הגעתי להנדסה אזרחית שנראתה לי תחום מרתק בגלל הגיוון שבו (בניין, תחבורה, תנועה, איכות סביבה, מים, קרקע, חומרי בניה).
אגב, גם בטכניון, למרות תדמיתו הגברית, לא עזבתי את הריקוד. סטודנטים בטכניון מחויבים למינימום שני קורסים בספורט. מגוון הקורסים עצום מאחר שחלק מהקורסים מועברים ע"י סטודנטים שהתמחו בתחום מסוים. אני לימדתי בלט במשך 3 שנים ונהניתי מכל רגע. עם סיום לימודיי עבדתי שנה במשרד תכנון א. ליבוביץ' ולאחר מכן, 10 שנים בחברת אשטרום. בשנות העבודה באשטרום התחלתי כמהנדסת צעירה והתקדמתי לתפקידי ניהול ושטח. עבדתי בפרוייקטי תשתיות מהגדולים בארץ: נתב"ג 2000, נמל היובל באשדוד והרכבת הקלה בירושלים. אפשר להגיד שהייתה לי הזדמנות לפעול בים, באוויר וביבשה.
מאז 2009 אני ב"חברת נמלי ישראל-פיתוח ונכסים בע"מ". התחלתי כראש אגף ביצוע ומאז 2012 אני סמנכ"ל בחברה, ראש מינהלת פיתוח הנמלים החדשים, נמל הדרום באשדוד ונמל המפרץ בחיפה. במסגרת עבודתי ניהלתי את הליך תכנון הנמלים החדשים, הליכי המכרזים לבחירת קבלני ביצוע וביצוע הפרויקטים. הפרויקטים, בעלי תקציבי ענק (כמיליארד דולר לכל פרויקט) מבוצעים במרץ ועומדים בלוחות הזמנים. אנחנו באמצע הדרך. האניה הראשונה צפויה להיכנס בשנת 2021.
אצלנו במינהלת מחצית העובדים הן נשים, רובן מהנדסות. בהנהלת החברה יש 53% נשים ובהנהלה הבכירה יותר ממחצית נשים בתפקיד סמנכ"ליות (תחומי הנדסה, תכנון, משפטים ונכסים). הקמת הנמלים החדשים תאפשר לאניות הענק ששטות היום בנתיבי הסחר בעולם, להיכנס לישראל. היא תאפשר תחרות, תמזער את תלותה של מדינת ישראל בנמלים במדינות שכנות ותחזק את איתנותה הכלכלית של ישראל.
הפרויקטים אינם מבוצעים מתקציב המדינה, אלא מגיוס חוב של חברת נמלי ישראל, שהונפקה במאי 2018 בבורסה לניירות ערך בת"א. ביצוע ההקמה כולל בניית שוברי גלים מאסיביים בעומקים של עד 25 מטרים, הקמת רציפים בעומק של 17.3 מטר, חפירה ימית לצורך העמקה ומילוי חול באיזור המסוף.
הפרויקטים מציבים בפנינו אתגרים רבים וייחודיים. בין היתר, עבודה בים פתוח והתמודדות עם תנאי הים הקשים, גלים גבוהים ועוצמתיים המאלצים אותנו לעצור חלק מהעבודות בתקופת החורף למשך כשלושה חודשים. אתגר נוסף היא העבודה מתחת למים. בונים בלי לראות את ההתקדמות ואת טיב העבודה. לצורך כך, מועסקים צוללנים רבים גם לביצוע העבודות וגם לצורך פיקוח על העבודה ובדיקת איכותה. כמו כן, אנו נעזרים בציוד מיוחד, סונר שמחובר לסירה ושולח קרניים לקרקעית הים, מבצע מדידה ומראה לנו מפת מצב ברזולוציה מאוד גבוהה של הנעשה מתחת למים.
כאזרחית המדינה אני מרגישה שנפלה בחלקי זכות גדולה לבנות את הארץ. אני גאה להוביל את הפרויקטים הללו ולהיות חלק מעשיית היסטוריה בענף הנמלים.
** הכותבת, נעה אורן, היא ראש מינהלת פיתוח הנמלים החדשים בנמלי ישראל, תספר את סיפור ההצלחה שלה בוועידת ישראל לנשים ועסקים הרביעית, שתתקיים ביוזמת "מידע כנסים", ביום רביעי ה-16.1.2019 בתאטרון הקאמרי בתל-אביב.