זהותו של שר החינוך הבא במדינת ישראל טרם ידועה, אך לפני ההתעסקות בסוגיות שונות כגון רפורמות לגיל הרך, ההדתה במערכת החינוך, מבחני המיצ"ב ועוד, יש צורך לעסוק בנושא לא פחות חשוב ומשמעותי לעתיד הדור הצעיר בעשור הקרוב – איכות והתאמה של ההכשרה המקצועית והטכנולוגית הנדרשת.
שוק העבודה העולמי עומד בפני מהפכה חסרת תקדים בעקבות כניסתן של מערכות חדשות והבשלתם של תהליכים טכנולוגיים שהחלו כבר בתחילת שנות האלפיים. בישראל נוצר כשל שוק הנובע מחוסר השקעה בתשתיות פיזיות והון אנושי ואי התאמה בין ההכשרה הנדרשת לצרכי התעשייה. כמו כן המדינה צריכה להתערב בתמהיל המקצועות הנדרשים. האקדמיה מוצפת במקצועות מדעי החברה, המדינה מתקצבת כ- 60 אלף שקל לסטודנט ל- 4 שנים מתקציב ציבורי לעומת תקציב של כ-10,000 שקל למתלמד בהכשרות המקצועיות, לכשל זה נוסיף את בעיית יוקר המחיה והתלות הכלכלית של אוכלוסיית היעד המופנית להכשרות אלו.
מחקר חדש של ה-OECD קובע כי-14% מהמשרות הקיימות בעולם כיום נמצאות בסיכון של מלמעלה מ-70% להיכחד בשנים הקרובות. גם חברת הייעוץ העולמית "מקינזי" פרסמה נתונים המציגים תמונה דומה על כך שבעתיד הלא רחוק מעל ל-90% מהעובדים ייאלצו לרכוש יכולות חדשות על מנת לשמור על מקום עבודתם. האתגר מתחיל במערכת החינוך, סקר שנעשה בשנת 2016 בקרב מעסיקים ב–15 כלכלות מפותחות ומתפתחות ברחבי העולם העלה כי 65% בקרב אלו המתחילים היום את החינוך היסודי יעבדו במקצוע שעדיין לא קיים.
אחת הדוגמאות המובהקות לשינויים הצפויים בשוק העבודה העתידי ניתן למצוא בתעשיית הרכב העולמית הנמצאת בעיצומה של מהפכה והופכת מתעשיית לואו-טק לתעשייה עתירת ידע. בישראל כיום מועסקים כ-60,000 איש בענף הרכב , בעתיד הלא רחוק כ-40% מהם יהיו לא רלוונטיים עבור שוק עבודה זה. בנוסף לכך התחזיות צופות כי בין השנים 2026-2017 יפרשו מהתעשייה כ-74 אלף עובדים דבר שאף יחריף את המחסור הגדול והבעייתי בעובדים. מכאן שמערכות הלימוד וההכשרה צריכות לנצל את חלון ההזדמנויות שהטכנולוגיה מאפשרת בכדי למשוך הון אנושי בעל פוטנציאל לפתח כישורי עבודה מותאמים לשוק משתנה.
בכל סיכון ישנה גם הזדמנות גדולה:
השינויים הטכנולוגיים אומנם קוראים תיגר על שוק העבודה הנוכחי אך בו בעת מייצרים הזדמנויות רבות עבור אלו שנמצאים בדרכם אליו. אם לא נגדיל ונעדכן כבר היום את עולם ההכשרות של המקצועות הטכנולוגיים בישראל "עובדי המחר" יצאו עם הכשרה שאינה תואמת את צרכי התעשייה.
מדינת ישראל חייבת להקים וועדה בין משרדית במעורבות משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה, משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד הכלכלה. בנוסף לנציגי המשרדים השונים בוועדה חייבים לשתף את המעסיקים, נציגי יבואני הרכב בישראל אשר מובילים את הענף, יש בידם לעזור בצמצום הפערים הקיימים בין צורכי התעשייה לבין רמת ההכשרה הקיימת. זאת על מנת לגשר ולצמצם עד כמה שניתן את המצב הבעייתי בו המדינה הפקידה את ההכשרה המקצועית בידי גופים פרטיים בעלי אינטרס כלכלי ולא בעלי תפיסה העולה בקנה אחד עם ההיצע הדרוש לתעשייה.
למחסור העובדים בעולם מקצועות הרכב בישראל השפעות מרחיקות לכת על חיינו כאזרחים במדינה. כפי שכל סטודנט שנה ראשונה בכלכלה יודע – אם ההיצע יורד והביקוש עולה אז כך גם המחיר. דבר זה יגרום להגדלת הפערים הקיימים בחברה הישראלית וזאת אפילו ללא התייחסות לתושבי ישראל בני הגיל השלישי שיצטרכו להסתגל לטכנולוגיות חדשות.
אם מדינת ישראל לא תעשה שינוי משמעותי במשק ההכשרה המקצועית אשר יוביל לעליית השכר והפריון, תיפגע הצמיחה ונמשיך להעמיק את הפערים הקיימים. יש צורך להבין כי כניסתם של הרכבים המשוכללים טכנולוגית שווה ערך לכניסתם של הטלפונים החכמים לחיינו. כיום קשה לנו להבין כיצד אפשר להסתדר בעולם ללא גלישה מהירה מהטלפון הנייד ואם מדינת ישראל ושר החינוך לא יתעוררו נמצא את עצמנו מחוץ לקבוצת הוואסטאפ של העולם.
*הכותבת היא חגית אליאס, מנכ"לית חברת מומנטום – מנוע הצמיחה של עולם מקצועות הרכב בישראל. שותפות מעסיקים של חברות יבוא הרכב במטרה להפוך את מקצועות הרכב לתחום השכלה והכשרה מבוקש, המאפשר לצעירים ולצעירות בישראל מימוש עצמי ותעסוקה איכותית, המבוססת על פרופסיה מובחנת, עם אפשרויות לקידום ולתגמול הולם, לחיזוק ענף הרכב והכלכלה הישראלית.