חנה רדו: צריך להפסיק לעשות עוד מאותו הדבר

מדינת ישראל מנוהלת על ידי חונטה של הון-שלטון-עיתון, שרובה ככולה קבוצה מצומצמת של גברים. אם נמשיך לעשות עוד מאותו הדבר, נמצא את עצמנו בשנת 2035 בדיוק באותו מקום

חנה רדו. צילום: יח"צ

אלברט איינשטיין אמר שחוסר שפיות הוא לעשות את אותו הדבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות. אבל העולם הכאוטי והלא מאוזן שלנו כמנהגו נוהג. בשנת 2017 קולן של נשים עדיין רחוק מלהישמע בצמתי ההחלטה וההשפעה. העולם ממשיך לעשות עוד מאותו הדבר, והתוצאות – לא שונות. אם כך, כנראה שאנחנו הפמיניסטיות לא שפויות.

מכאן ועל הבסיס הזה אני רוצה לשרטט שני תרחישים שונים של מה שעשוי לקרות בשנת 2035 – בעוד 15 שנים בדיוק. בתרחיש הראשון, הרע,  נמשיך לעשות עוד מאותו הדבר כשנשים מהוות 5% ממוקדי ההשפעה ותהליכי ההחלטות. בתרחיש השני והטוב נשים יהוו 50% ממוקדי ההשפעה.

על פי מדד האושר לשנת 2016 אותו קיים ה-OECD, בני ובנות המיעוטים סובלים מנחיתות משמעותית בהשוואה לרוב האוכלוסייה בכל מדדי האושר. הם פחות עשירים, פחות בריאים ופחות משכילים – מה שגורם לירידה חדה ברמת שביעות הרצון, תחושת הסיפוק והשמחה שלהם. כך גם נשים- הן מהוות 51% מהאוכלוסייה אבל בפועל הן המיעוט הכי גדול במדינה. אם נמשיך לעשות עוד מאותו הדבר, נמשיך לא לקדם ולא נדאג לשוויון מגדרי – מפלס האושר שלהן ידרדר במקביל. בעוד שאם יהיה שוויון מגדרי נגביר את מדד האושר של כל אזרחי המדינה ולא רק של חלקים ממנה, יותר נשים ייהנו מהשכלה, מרווחה, הון ובריאות.

אושר לא תמיד נמדד בכסף, אבל הוא עוזר לחיות בכבוד. היום נשים מרוויחות 35% פחות מגברים בתפקידי ניהול מקבילים. אם נמשיך לעשות עוד מאותו הדבר, הכסף ימשיך ויתרכז באותו המקום. אם יהיה שוויון מגדרי בשכר – הכסף יתפזר בין כולם וניתן יהיה לייצר ממנו עוד כסף, ועוד רווחה למשק ולחברה. כסף יכול להפוך כל אדם מקורבן לאחראי: מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים לא פשוטים: כלכליים, מדיניים, פוליטיים ואחרים המצריכים גישה פרואקטיבית ממקום של חוסן ועצמאות. אם נמשיך לעשות מאותו הדבר, נשים ימשיכו להיות עניות, להזדקק לתמיכה חיצונית ולפעול ממקום של קורבן. במצב של שוויון מגדרי בו לנשים יש עצמאות כלכלית, הן יוכלו לקחת חלק בהתמודדות עם האתגרים של המשק והחברה ממקום תורם ובלתי תלוי ולעזור למדינה לצמוח ולהתחזק.

כשהיינו קטנים, אמרו לנו שכשנגדל יהיה שלום. השנה היא 2017 וההסכם המדיני עוד לא כאן. השלום רחוק אף יותר ממה שהיה בעבר. מחקר של האו"ם משנת 2010 קבע שתהליכי שלום ומאמצים להביא לסיום סכסוכים אזוריים לא מצליחים כי מונעים מנשים מלמלא תפקיד פעיל בקידום שלום בעולם. מחקרים אחרים הוכיחו שנוכחות נשית סביב שולחן הדיונים פותרת מצבי קונפליקט, מקדמת מו"מ ומעודדת שיח ועבודה שיתופית. במדינות אחרות בעולם זה כבר הוכח: התארגנות של נשים משני צדי הסכסוך בצפון אירלנד למשל – הוליד ב-1998 את "הסכם יום שישי הטוב" ובכינון השלום שם. גם בליבריה התאחדו נשים משני הצדדים הניצים במלחמת האזרחים, תבעו להפסיק את שפיכות הדמים, מה שהביא לקץ המלחמה ב-2003. אם נמשיך לעשות עוד מאותו הדבר והנוכחות הנשית בסוגיות הביטחון תשאף לאפס – נמשיך למצוא את עצמנו בעוד 15 שנה במלחמות, בקיטוב ובשנאה. גם דו"ח מבקר המדינה בנושא מבצע הלחימה "צוק איתן" (עמ' 50) מחדד היטב כיצד נפנפה ההגמוניה הגברית של הקבינט הממשלתי בישראל את החלופה המדינית, של הידברות והגעה להבנות, שהוצגה, באורח פלא, על ידי אישה מטעם המועצה לביטחון לאומי.

בשנת 2017 מדינת ישראל מנוהלת על ידי חונטה של הון-שלטון-עיתון, שמורכבת רובה ככולה מקבוצה מצומצמת של גברים. אם נמשיך לעשות עוד מאותו הדבר, נמצא את עצמנו בשנת 2035 בדיוק באותו מקום. מחקר של מכון נטע משנת 2013 הוכיח שנשים טובות יותר ביצירת בסיס לשיתוף-פעולה עתידי בין קבוצות אינטרס שונות. כדי לשנות את המציאות הזאת שבה קבוצה קטנה שולטת במשאבים על חשבון כולנו, אנחנו צריכים לאחד בין כל קבוצות האינטרס ולדרוש חלוקה צודקת. אחד ועוד אחת שווה המון. אם יהיה שוויון מגדרי, נוכל לפעול כולנו יחד, גברים ונשים מכל שדרות החברה הישראלית, כדי לפזר את המשאבים כך שיהיה מספיק לכולם.

שירה מרגלית וחנה רדו (צילום: יוסי זליגר)

.

** הכותבת היא מייסדת ויו"ר SUPERSONAS לקידום נוכחות נשית מאוזנת, משנה ליו"ר קבוצת מקאן תל אביב ויו"ר מקאן וואלי, מייסדת מדבר תשעשרה.

פס חסויות לכתבות יום האישה

חנה רדו
מחפשת פתרונות להגברת התעסוקה בפריפריות. פתוחה לכל רעיון לשינוי המציאות בישראל. מאמינה בשיוויון מגדרי.עובדת במקאן תל-אביב 24/7. www.hanarado.info