זהו, גיל בת שנה.
זה כמובן מאד מרגש. אני חושבת שאין אמא שלא תסכים איתי שאין כמו יום הולדת שנה. ולא משנה איזה מספר ילד זה. לאורך כל אותו יום שיחזרתי על פי השעה איפה הייתי ומה עשיתי באותם רגעים בדיוק לפני שנה.
אבל אני חייבת לציין שאני חווה תחושות אמביוולנטיות.
מצד אחד זה באמת מאד מרגש. התינוקת שלי הפכה לילדה ואנחנו מתחילות שנה חדשה, השנה השנייה – השנה הכי חמודה שיש! הצעדים הראשונים, הפטפוטים הראשונים, רק מלחשוב על זה אני מתחילה לחייך ואני כבר לא יכולה לחכות שזה יגיע.
מצד שני – זאת גם סיומה של שנה. סיומה של תקופה.
קודם כל, בגלל שהיא ילדה שלישית, יש מצב שזאת השנה הראשונה האחרונה שאני חווה בתור אמא (זה עדיין בדיונים, אבל אני משתדלת להכיר במציאות ההולכת ומתגבשת). ולאור העובדה הזאת, כמובן שאני מנסה לנצור כל רגע, קטן כגדול, זניח כמשמעותי.
בנוסף, אני לא יכולה להתעלם מה"כובע ההתפתחותי" שלי.
כי איזו שנה זו היתה? "ה" שנה! בה' הידיעה. השנה הכי הכי הכי (הכי) חשובה בחייה.
כמעט כל מה שיקרה מעכשיו, מסתמך במידה כזו או אחרת על מה שקרה ומה שהיא חוותה בשנה הראשונה. זה הבסיס, אלו היסודות. ומכאן הבניין מתחיל להיבנות.
השנה הראשונה בחיי האדם היא המשמעותית ביותר. היא למעשה ההכנה לכל החיים.
תראו מאיפה התחלנו
אני חושבת שזה אירוני שגיל נולדה ב-1 לספטמבר, יום תחילת שנת הלימודים. כי גם מבחינתה התחילה ביום הזה שנת לימודים.
חשבתם פעם למה כשסייח נולד הוא מיד נעמד על הרגליים ומתחיל ללכת ולנו בני האדם לוקח בערך שנה להגיע למצב הזה? המוח שלנו הוא מוח מפותח יותר והחיים האנושיים דורשים מכל אחד מאיתנו מיומנויות הרבה יותר משוכללות מאלו שהסוס נדרש להן. לכן נדרש יותר זמן על מנת לפתח אותן ולמעשה ללמוד אותן.
אז עם לידתה גיל התחילה ללמוד. היא למדה את כל המיומנויות הנדרשות ממנה כדי לתפקד בעולם כבת אדם, ולא רק לתפקד אלא לעשות זאת בצורה האיכותית ביותר.
איך היא למדה? היא עברה דרך כל שלבי ההתפתחות, מימשה אותם בסדר הנכון, בצורה איכותית ובמסגרת חלונות הזמנים.
למעשה תפקיד שלבי ההתפתחות הוא ללמד ולתרגל את התינוק במיומנויות מוטוריות-חושיות, חברתיות, התנהגותיות ותקשורתיות שהן הבסיס לתיפקודו העתידי כבוגר.
תוך כדי מימוש שלבי ההתפתחות גיל למדה כמובן להשתמש בגופה ותרגלה את התנועתיות שלה: בין אם זה מוטוריקה גסה – החל מהשכיבה על הבטן ועד לעמידה ובקרוב גם הליכה. ובין אם זה מוטוריקה עדינה – תנועות קטנות ועדינות של של כף היד למשל.
היא תרגלה את החושים שלה: גם את חמשת החושים המוכרים- היא ראתה, שמעה, טעמה, הריחה ומיששה מגוון של גירויים. וגם את מערכות החושים הנסתרות – למשל היא שכללה את מערכת שיווי המשקל, את מערכת המגע העמוק.
היא למדה ושכללה יכולות תקשורתיות: קשר עין, מלמול, יכולות קשב וריכוז.
היא תרגלה יכולות ריגשיות, התנהגותיות וחברתיות: מוטיבציה, עצמאות, דחיית סיפוקים, גבולות ועוד…
תסכימו איתי שמדובר בחתיכת סיליבוס, נכון? שנת לימודים אחת ששווה לפחות תואר ראשון.
כל מי שקרא את הבלוג כבר יודע שרוב הלמידה נעשתה על פי ה"סביבה ההתפתחותית" בה גיל גדלה. ומי יצר את הסביבה הזאת והיה אחראי עליה? בעיקר אני. טוב, וגם קצת אבא שלה.
גם כשהשכבתי אותה בפוף בגיל 3 ימים, גם כשנתתי לה מענה מדוייק לבכי, כשהקפדתי לצאת מהבית איתה או בלעדיה, גם כשרקדתי איתה לצלילי ריהאנה, גם כשנתתי לה לשחק עם האוכל, גם כשמיננתי לה את השימוש במוצץ – כל אלו וכל שאר הדברים (שעליהם כתבתי בבלוג) היו חלק מ"הסביבה ההתפתחותית" שהיא חוותה. כל אלו היו חלק מתכנית הלימודים.
עכשיו הלימודים האלו יתנו את פירותיהם.
הם ישפיעו על אופן ההליכה שלה (והמשך התנועתיות כולה) ואיכות היציבה. הם ישפיעו על האדם שהיא תהיה – מידת העצמאות שלה, הביטחון העצמי, תחושת המסוגלות, היכולות התקשורתיות שלה ואפילו על הקוגניציה שלה.
ותראו לאן הגענו
כשהיא נולדה לפני שנה היא היתה כ"חומר ביד היוצר" תרתי משמע. היתה לי הזדמנות חד פעמית להוביל אותה בדרך מסויימת.
ועכשיו הגענו לנקודת ציון.
זהו. זרעתי את הזרעים ועכשיו הזמן לפרוח. כמובן שאני אמשיך ליצור לה סביבה התפתחותית תואמת גיל ושלב התפתחותי, אבל ההשפעה לעולם לא תהיה זהה לזו של השנה הראשונה. אני רק אמשיך לעזור לה לפרוח, הזרעים כבר עמוק בתוך האדמה.
במבט לאחור, אני יודעת שעשיתי עבודה מספיק טובה עבור גיל. לא פחות מדי, אבל גם לא יותר מדי – מספיק. מה שנכון עבורה ומה שנכון עבורי. בדיוק כמו שכל אמא אחרת תהיה מספיק טובה עבור הילד הפרטי שלה ותעשה מה שנכון לו ומה שנכון לה.
כל אמא ותינוק והדרך שלהם. זאת הדרך שלנו.
גיל-גול, הדרך איתך היתה עד כה מופלאה. עלינו על גבעות וירדנו לעמקים, חווינו ימים מלאי שמש אבל גם כמה ימים אפורים ותוך כדי ראינו נופים מדהימים (אבל הכל כמובן במינון…).
אני מאחלת לך ולי שנמשיך לצעוד בה יד ביד עוד הרבה שנים.
אוהבת, אמא.
יש לך שאלות? רוצה לשתף או להוסיף מניסיונך?
אני פה: inbalbarak.info@gmail.com 053-5232700 או בדף העיסקי שלי
הדרכה לאחר לידה | אבחון וייעוץ התפתחותי | סדנאות התפתחות תינוקות | חוגי תנועה לילדים