אני תמיד מבקשת מהאימהות בסדנאות שלי שלא לעשות השוואות בין התינוקות, ובהמשך לכך אני מסבירה שלכל תינוק יש מאפיינים משלו ולפיכך יש לו רצף ההתפתחותי משלו. גם שני תינוקות שנולדו באותו יום יכולים להתפתח באופן שונה ובקצב שונה. הדבר החשוב הוא שהתינוק יעבור דרך כל שלבי ההתפתחות, יממש אותם בצורה נכונה ואיכותית והמימוש יתרחש בחלונות הזמנים המתאימים לכל שלב.
זה מה שאשת המקצוע שבי אומרת.
אבל מה קורה כשאשת המקצוע היא גם אמא לתינוקת?
או! זה כבר טיפה בעייתי…
כי לא רק שהאמא הזאת רואה המון תינוקות ביומיום שלה, חלקם מעט גדולים מהתינוקת שלה וחלקם מעט קטנים ממנה, בנוסף לכך – התינוקת הזאת היא גם ילדה שלישית! אז כמובן שההשוואה לאחים הגדולים שלה לגמרי מתבקשת.
מה לעשות, אנחנו חיים בעולם של השוואות. ולרוב אנחנו משוים בין מה שיש לנו לבין מה שיש לאחרים – מראה חיצוני, דירה, אוטו, השכלה וכו'. חלקנו נותנים לכך יותר משקל בחייהם וחלקנו פחות. אבל כך או כך – יש השוואה. כך גם בעניין ה"התפתחותי".
שלא תבינו לא נכון, אני חושבת שיכולים לצאת דברים טובים מתוך השוואה כזאת או אחרת. למשל, כשהגדולה היתה בת חודשיים והגעתי איתה לסדנה, ראיתי תינוקות ששוכבים על הבטן. תסלחו לי, אבל חטפתי כאפה לפנים! הבנתי שאני חייבת לקחת את זה לתשומת ליבי. זה מה שגרם לי להתחיל לעבוד איתה ובדיעבד זה מה שהציל את ההתפתחות שלה ומנע עיכובים נוספים.
אבל לפעמים ההשוואה יכולה להכניס ללחץ מיותר. אשת המקצוע שבי יודעת שבהתפתחות תינוקות יש חלון זמנים לכל שלב ושלב. תינוק אחד יכול להתהפך בגיל 3 חודשים ותינוק שני בגיל חצי שנה ועדיין זה יהיה "בסדר". כי זה בטווח חלון הזמנים.
האמא שבי שוכחת את זה לפעמים.
שני האחים הגדולים של גיל היו "ספידים". גם הגדולה, לאחר שעברה את מחסום הבטן, עברה את שלבי ההתפתחות בצורה מהירה יחסית, וגם הגדול-בינוני שבכלל עלה על שש בגיל 4 חודשים, זחל על שש והתיישב בגיל חצי שנה ושבועיים לאחר מכן נעמד. כאשת מקצוע אני יודעת שגם התפתחות מהירה מדי היא לא מיטבית. חשוב למצות כל שלב ושלב ולא רק "לסמן" ולעבור הלאה.
האמא שבי היתה בטוחה שזה יהיה גם אופן ההתפתחות של גיל. זה אותם גנים,לא?
אשת המקצוע שבי ידעה שלאו דווקא. נכון, זה אותם אמא ואבא, אבל עדיין המאפיינים שלה יכולים להיות שונים. וכשאני מדברת על מאפיינים אני מתכוונת למאפיינים מולדים-גנטיים (כמו: טונוס שרירים, גמישות), מולדים-רחמיים (כמו:תבנית גופנית) וסביבתיים (כמו:אופן התנהלות, גירויים שהתינוק חווה וכו'). כל אלו יכולים לנתב אותה לדרך שונה לחלוטין. האמת שאשת המקצוע שבי קיוותה מאד(!) שאופן ההתפתחות שלה יהיה שונה ועשתה הכל כדי שהיא תעבור דרך כל שלבי ההתפתחות בצורה איכותית ולא תמהר.
גיל החלה לממש את שלבי ההתפתחות בדרך ובקצב שלה.
היא שכבה על הבטן, על הגב, על הצדדים, התערסלה מעולה, התחילה להרים את הראש וידעה גם להניח אותו. החלו התהפכויות לא רצוניות שהפכו בהדרגה לרצוניות ונשלטות.
תוך כדי כך פגשתי תינוקות בסדנאות ובקליניקה. בצורה בלתי נמנעת, השוותי בינהם לבין גיל. במקביל כאמור השוותי את אופן ההתפתחות שלה לזה של אחיה הגדולים. והייתי מרוצה.
פתאום, תינוקת באחת הסדנאות, שגדולה מגיל בשבועיים התחילה להתהפך מהגב לבטן. כמובן ששיבחתי אותה ואת אימה ואפילו התוודתי בפני האימהות בחצי צחוק שהאמא שבי קצת נלחצת כי גיל עדיין לא עושה זאת. אחרי יומיים, בגיל 3.5 חודשים, גיל החלה להתהפך מהגב לבטן.
המשכנו. האמא שבי רצה לרישומים של הגדולים בהם כתבה מתי מימשו כל שלב התפתחותי. אם גיל הגיעה לגיל מסויים ועדיין לא מימשה שלב כלשהו שאחיה הגדולים כבר מימשו בשלב הזה, נכנסתי ללחץ.
אשת המקצוע שבי הרגיעה והסבה את תשומת ליבי לכך שהיא אולי עדיין לא עומדת על שש, אבל "תראי איך היא מתהפכת בצורה איכותית ואפילו מתחילה להסתובב סביב צירה, דבר שאחיה הגדולים בקושי עשו".
במקביל המשכתי לפגוש תינוקות נוספים בסדנאות ובקליניקה, קיבלתי הודעות משמחות מאימהות שהתינוק שלהן החל לזחול גחון או על שש. שוב קפץ עניין ההשוואה, אבל אשת המקצוע שוב הרגיעה.
הרגיעה, אבל היתה במודעות. אשת המקצוע כל הזמן בדקה איפה נמצאת גיל לעומת חלון הזמנים של כל שלב ובמקביל המשיכה לחשוף אותה לגירויים המתאימים לגילה ולשלב ההתפתחותי. אותם גירויים שויובילו אותה בצורה איכותית ובבוא הזמן לשלב הבא.
אין ספק שגם הערות חיצוניות מכל מיני "נשמות טובות" לא תמיד עוזרות. "מה, היא עדיין לא זוחלת? היא עדיין לא מתיישבת?"
"לא" עונה האמא שבי ומיד מתנצלת וחייבת להבהיר ש"הגדולים שלי כבר עמדו בגילה".
"היא רק בת 7 חודשים" מתערבת אשת המקצוע "זה לגמרי הגיוני ויש לה עוד זמן".
גיל זחלה על הגחון, עלתה על שש ובגיל 8 חודשים החלה לזחול על שש ולהתיישב. הכל בצורה איכותית ובאופן שיהווה מצע טוב לשלבים הבאים.
אשת המקצוע שבי מרוצה מעצמה, האמא שבי השמיעה אנחת רווחה.
"היא לא דומה לאף אחת אחרת"
הפינג-פונג הניצחי הזה לא פשוט לאף הורה – להסתכל על הילד שלך ואז על האחרים ושוב על הילד שלך, לנסות למצוא תשובות, תירוצים, אולי להיכנס ללחץ. אבל כאמור זהו עולמנו וננסה להפיק מזה את המיטב.
ננסה לזכור שלכל תינוק המאפיינים שלו. תפקידנו כהורים הוא מצד אחד לוודא שהתינוק מתפתח במסגרת חלונות הזמנים ובמקביל להעניק לו את הסביבה ההתפתחותית הטובה ביותר שתוביל אותו להתפתחות האיכותית ביותר. לא נרצה להיות שאננים אבל גם הרבה פעמים אין טעם להילחץ. פשוט צריך להיות מודעים.
גם אשת המקצוע שבי יודעת וגם האמא שבי הבינה לבסוף שכל ילד הוא עולם ומלואו. אין תינוק זהה באופן מוחלט לשני- בין אם זה מבחינת תבנית גופנית, טונוס שרירים ושאר מאפיינים פיזיים ובין אם זה מבחינת טמפרמנט.
איך ארקדי דוכין אמר פעם- "היא לא דומה לאף אחת אחרת"?
אז אולי גיל כן דומה לתינוק כזה או אחר, אולי היא דומה לאחים שלה, אבל כמוה בדיוק אין.
אפשר להירגע, גיל יש רק אחת!
יש לך שאלות? רוצה לשתף או להוסיף מניסיונך?
אני פה: inbalbarak.info@gmail.com 053-5232700
הדרכה לאחר לידה | אבחון וייעוץ התפתחותי | סדנאות התפתחות תינוקות | חוגי תנועה לילדים