'פסטיבל ריקודי חדר' ה33 מתקיים  בתאריכים 21-31 בדצמבר ירושלים ותל אביב.

צפיתי בתוכנית א של הפסטיבל ב'תיאטרון הבית' בתל אביב ונשארתי עם טעם של עוד.

על הפסטיבל

'פסטיבל ריקודי חדר '- הוא פסטיבל המחול הקאמרי היחיד בישראל. הפסטיבל חוגג השנה 33 להיווסדו בניהולו האמנותי של עמוס חץ.
הפסטיבל שואף ליצור חווית תנועה אינטימית שבמרכזה רקדנים או אנסמבלים קטנים המופעים באולם בו אין חיץ בין במה לצופה.

הריקודים כולם מנסים להחזיר את הבכורה לרקדן המחבר והמבצע, וכן לבדוק דרכי יצירה חדשות ושפות ריקוד אשר שמות דגש על יחס קרוב בין רוקדים וצופים.

השנה הנושא שנבחר לפסטיבל הוא:   בבית
הנושא נבחר בתחילת השנה זמן בו מגפת הקורונה איימה עלינו.

זכרונות התקופה הקשה וההזויה  ממשיכים ללוות אותנו  אותנו בבית ובחוץ.

חלק מהזיכרונות סמויים מאתנו, אך נמצאים בחלומותינו, ובדמיוננו.

העשייה האמנותית ניזונה מאלו הקיימים גם בלא מודע.

היוצרים-מבצעים נתבקשו להפוך את הבית לנושא לריקוד, על כל הסמוי והגלוי שבו.

הפסטיבל כולל שלוש תוכניות שהועלו בירושלים ולאחר מכן בתל אביב.

על תוכנית א של הפסטיבל

ביום רביעי 28/12 צפיתי  בתיאטרון הבית, תל אביב-יפו בתוכנית א של הפסטיבל.

התוכנית כללה שלושה חלקים.

1.עבודת וידאו – 'ריקוד עם'  'שכיבות וישיבות' | חיבור עמוס חץ  

על מסך מוקרנת עבודת הוידיאו בביצוע אורלי גוט, זהבה בורנובסקי וחומי איינבינדר

עמוס חץ כותב: "אלו ריקודים שחוברו בשנות השבעים של המאה הקודמת בכתב התנועה אשכול וכמן (כתב תנועה שפותח בשנת 1958 ידי הכיאוגרפים הישראלים: נועה אשכול ואברהם וכמן) כתב התנועה בוצע בהופעות של 'אנסמבל תנועות'.

הריקוד נלמד שוב מהפרטיטורה הכתובה על ידי אורלי גוט, זהבה בורנובסקי וחומי איינבינדר.

המעשה מוכר בעולם המוסיקה אך הוא עדיין חדש בעולם הריקוד.

גם בריקוד, כמו במוסיקה, הפרטיטורה מטילה על המבצע את המשימה להפיח רוח חיים בכתוב.

תהליך הלמידה והפיכתו לביטוי של הרוקד הוא מעשה יצירה."

אורלי, זהבה וחומי כותבות: "לפני יותר משלושה עשורים רקדנו את הריקודים 'שכיבות וישיבות' ו'ריקוד עם'.

שני הריקודים מושתתים על סדרות זהות המופיעות בתנועות, במצבים ובאיברים שונים.

אנו שבות אל המשפטים הנודדים מראש לזרוע מרגל לראש, מישיבה לשכיבה, בין צורה אחת לדומה לה ברצף דומה המשתנה כל העת.

מעשה השחזור הוא מחוות תודה שלנו לעמוס, ולזיכרונות הגוף המתנועע".

2. תיבה קטנה קטנה | יצירה וביצוע: שלי פלמון

שלי בוחנת בעבודתה מנגנונים פיזיים ורגשיים של הסתתרות מחד ויציאה מאידך. במופע התנועה שלה הגוף עצמו מהווה מרחב של ביתיות וזרות.

על הבמה הרקדנית שאוחזת במלבן עץ תיבה איתה היא שטה יורדת בזרם, לעיתים היא כלואה בתוכה לעיתים נמצאת מעליה

הבית ביצירה הוא מרחב שמקיף, כמו העור או כמו מקלט.

3. כל עבודה שלי היא תיקון של העבודה הקודמת | כוריאוגרפיה: אורי טורקניץ

המבצעים: גיא דולב ואורי טורקניץ.

על הבמה גיא ואורי תוך כדי תנועה הם מספרים את סיפורו של הכוראוגרף ואת סיפור גלגולה של העבודה כולל החיבור ביניהם ומה הם 'מרוויחים' ממנו.

"בעבודה הזאת אני רוצה לתקן טעויות שעשיתי בעבודה הקודמת שלי. גם בעבודה הקודמת ניסיתי לתקן טעויות שעשיתי בעבודה הקודמת-קודמת, שגם היא הייתה ניסיון לתקן טעויות בעבודה הקודמת-קודמת-קודמת. כל עבודה חדשה שאני יוצר, למעשה, היא ניסיון לתקן את אלו שבאו לפניה. וגם העבודה הזאת!"

השילוב של המלל עם התנועה מרתק.

המשך הפסטיבל

תוכנית ב ביום חמישי 29.12 בתל אביב

1. בית  יוצרת: ענת דניאלי

ביצוע: ענת דניאלי וקימ טייטלבאום

'בית' הוא הפרק השלישי בסדרת התפילות של הפרויקט 'מקדשים רכים', שבו הגוף הוא מקום הנביעה וההתרחשות של התפילה האנושית, וממנו נע באזורי המודע והתת מודע, למעלה אל הנשגב, אל המדומיין הקיים ו\או המומצא.

במסגרת הפרויקט חוברה כוריאוגרפיה לכל אות לפי צורתה הגרפית כדי לבטא טקסט מילולי, באופן שמערב את הגוף כולו בתנועות הכתיבה.

הכוריאוגרפיה יוצרת התפילה תנועתית שהיא גלויה וסודית בו זמנית. כמו מכושפת

2. ריקוד בחדרי חדרים | פרויקט משותף

יוצרים-מבצעים: רן בן-דרור, דרור שובל, תמיר פרידריך

מתווה והדרכה: עמוס חץ

מתחילת פסטיבל ריקודי חדר כללתי בו לצד ריקודי סולו, ריקודים שהם פרי מתווה וליווי שלי ביצירת יוצרים-מבצעים.

את הפרויקט 'ריקוד בחדרי חדרים' יזמתי באמונה שיוצרים-מבצעים מאירים מבנים חדשים ובביצועם האותנטי, פתוחים להשפעות הדדיות ויוצרים ריקוד משותף.

זהו ריקוד שקיבל השראה מתנועתנו במרחב המגורים – בו אנו נעים בין האופקי לאנכי, בהקשבה לתחושות, לרגשות, לדימויים ולמחשבות שחולפים בנו; השמיכה, הכיסא, המעיל, העיתון, מודפסים בגופנו ובדמיוננו, והופכים לתנועות, למעשה אמנות – לריקוד.

תכנית ג

במוצ"ש 31/12  צפיתי בתוכנית ג שכללה שני חלקים

1.כשדיברנו על הכול -שיתוף פעולה של ענת שמגר (תנועה) עם קיקי קרן הוס (סאונד)

על הבמה 6 רמקולים ורקדנית אחת ברקע בפינת הבמה יושבת קיקי קרן הוס שאחראית על הסאונד.

ברמקולים השדונים משודר מלל, שיחה בין שתי נשים שבוחנות את הקשר ביניהן, את מהות השיחה ואת השלכותיה.

ענת מלווה את השיחה ואת רגעי השקט בתנועה כשכל פעם מתמקדת ברמקול אחר.

2. מבואות ומבוכים | חיבור וביצוע עמוס חץ

על הבמה עמוס חץ שמגשש מחפש גבולות. הוא נע בתוך מבוכים ותנועת החיפוש באה לביטוי במהלך כל המופע.

האסוציאציה שלי הייתה חיפוש כיוון והמצאות בתוך מקום לא מוכר שמאפשר הרבה טעויות ומאתגר.

ההתבוננות בתהליך החיפוש-בדרך מרתקת ונוגעת בכול אחת ואחד מאיתנו במקום אחר.

תל אביב-יפו: תיאטרון הבית – 28-31 בדצמבר

לסיכום 

היה מעניין לחוות בחלק  א שלוש עבודות שונות עם ביצועים מעניינים.

ובחלק ג שני ביצועים מאתגרי חשיבה. (לצערי נבצר ממני לחוות את חלק ב).

אהבתי!

חבל שהפסטיבל נערך רק פעם אחת בשנה. הקהל שצפה המופע ובכלל זה אני, יצאנו נרגשים מהחוויה הנפלאה שחווינו.

הפסטיבל התקיים התיאטרון הבית שנמצא ליד שוק הפשפשים בתל אביב, בתוך המבנה של בית הספר של ניסן נתיב.

צילום: נירה פרי