" ולפעמים כשאני כך לבדי
אני חוזרת לסמטאות נוף ילדותי"
אל נעורי שנעלמו עם השנים"…
אכן היינו ילדים וזה היה מזמן
ולי יש זיכרונות שצברתי עם הזמן
ריחות וטעמים שלא נס ליחם
אותם אני מתעדת בבלוג החם.
כשאני חוזרת אל נוף ילדותי אני חוזרת אל החלבן
שהיה משאיר בכל בוקר את בקבוקי החלב מזכוכית ליד הדלת,
חוזרת אל הלבן והלבנייה, כי מעדנים כמו שיש היום בסופר לא היו בכלל.
המעדן וניל היחיד שהיה זה "פלאן צרפתי" אותו הכינו בבית.
הקינוח הכי הכי טעים שאני זוכרת ומכינה עד היום, פלאן צרפתי משקית קטנטונת.
פעם השקיות היו יותר קטנות, היום הן נראות כך.
הפלאן היה תמיד עטור בריבת בית לפי העונה:
ריבת קליפות תפוזים, תאנים, משמש, שזפים או דבש חרובים אמיתי.
הפלאן ממש פשוט להכנה יש הוראות על השקית, חלב סוכר ופלאן.
מעדן דני שוקולד כמו של היום, היו מכינים מחלב קורנפלור וקקאו.
וסחלב קר או חם הכינו מקורנפלור עם מי ורדים וסירופ אדום.
היום יש שמכינות את הפלאן מחלב וההמון ביצים,
אבל ת'אמת אין כמו טעם הילדות האמיתי – פשוט אין
אני תמיד מכינה לעצמי 2 שקיות ומתענגת לי עליהם
הילדים צוחקים ואומרים לי תיקני לך דני וניל, אבל זה
ממש אפילו לא קרוב בטעם למעדן הפלאן שבשקית.
אז מי שתמצא בחנות פלאן, על האריזה יש הוראות,


















