כמו שכל מי שמכיר אותי יודע, אני מאוד אוהבת אומנויות לחימה.
מגיל קטן התאמנתי בקראטה ואז בקונג פו, ומאז בשיטות שונות בארץ ובעולם בכל הזדמנות.
כשאני בבית בישראל אני מקפידה ללכת לאימונים מדי שבוע, לפחות פעמיים בשבוע ולפעמים גם 4 בשבוע….
שיטות אומנות לחימה יפניות:
אייקידו – היא אומנות לחימה שאפשר לקרוא לה "אומנות לחימה של שלום והרמוניה" לפעמים. אבל הטכניקות יכולות להיות חזקות ועוצמתיות מאוד. מה שנחמד, זה שלומדים לעשות את הטכניקות גם בצורה רכה וגם חזקה, אם צריך.
ג'יוג'יטסו יפני – אחד מהמקורות הגדולים של כל אומנויות הלחימה בעולם. היו פעם מאות ואולי אלפי שיטות ג'וג'יטסו שפותחו על ידי סמוראים ביפן, עבור לחימה עם ובלי כלי נשק.
ג'ודו – זיקוק של כמה שיטות ג'יוג'יטסו שלמד פרופסור קאנו, האיש מאחורי הג'ודו. כאשר התחיל ללמד מה שהוא הרכיב משיטות ג'יוג'יטסו, הוא קרא לזה "ג'יוג'יטסו קאנו" ומאוחר יותר זה הפך ל-JUDO – ג'ודו כפי שאנו מכירים היום.
נינג'יטסו – יש הרבה אי הסכמה ומחלוקת על הנינג'ות ביפן, אבל אין שום מחלוקת לגבי מה שמלמד האצומי סנסיי, שהוא כבר אולי בן 90 היום ולוחם אותנטי ואמיתי. מה שהוא למד זה מגוון רחב מאוד של שיטות לחימה עתיקות, שחלקן כלל גם תכסיסים ודרכים "פחות מוסריות" להילחם. היום הכל נלמד ב-נינג'יטסו, אומנות הלחימה של הנינג'ה היפני, בין אם היו נינג'ות או לא 🙂
קנדו – פחות אומנות לחימה ויותר ספורט אקטיבי, לחימה אמיתית בה "מרביצים" ליריב עם חרב שלא עושה נזק, כיוון שמדובר בחרב רכה יחסית שעשויה במבוק מפוצל וגם שני הצדדים לובשים מיגון חזק לכל אימון וקרב. ממש כיף! ככה מרגישים הכי קרוב כמו קרב עם חרבות יפניות…
קראטה – אומנות הלחימה היפנית הכי מפורסמת ברחבי העולם שהופצה מאז חיילים אמריקאים בילו ביפן ואוקינאווה במלחמת העולם השניה ולמדו שיטות קראטה שונות. ובכלל, זו לא אומנות לחימה יפנית! לא באמת…. כיוון שהמקור הוא אוקינאווה, אבל יפן כבשה את אוקינאווה ואז קוראים לזה עכשיו "יפני". מדובר במלא שיטות לחימה כמו "קונג פו" זה שם מטריה גדול לשיטות שונות, אבל כולם לובשים ביגוד לבן מסורתי 🙂
איאיידו – אומנות החיתוך ושליפת החרב היפנית – זו הדרך לתרגל חרב יפנית (קטאנה) אמיתית, בזהירות, עם הדרכה טובה של מורים. ולובשים ביגוד מסורתי יפני (האקמה). מקסים, ייחודי, ולא פשוט בכלל למעשה….
מחר נמשיך עם שיטות אומנת לחימה סיניות – קונג פו!
🙂
