יש ספרים שנמנעתי זמן רב מלהתחייב אליהם, בעיקר הספרים של הוצאת עם עובד, כפרה עליהם. ברצינות, אין לכם את זה ביותר קטן וצפוף? הוצאות אחרות כבר מזמן הגדילו את האותיות מתוך כבוד לדור ההולך ומזדקן של הקוראים והקוראות. אלא מה, יש להם ספרים נהדרים, שיהיו לי בריאים אלה. אז הלכתי לאופטומטריסטית החביבה עלי והצטיידתי בזוג משקפי קריאה, ומיד אחר כך הצטיידתי בספר חדש של ההוצאה, להראות שניצחתי את השיטה. רחוב הגנבים, מאת הסופר המוערך מתיאס אנאר (מצרפתית: משה רון) היה הראשון ברשימת הקריאה שלי, וגיבורו הוא לח'דר, צעיר מרוקאי שנתלש מביתו ומאז הוא נמצא במסע בין מקומות הזויים שמעניקים לו מקלט, ובהם הוא עסוק בשאלות של זהות, מהות ואחריות, בדיוק החומרים שאני הכי אוהבת להתעמק בהם.
ובכן, לח'דר הוא צעיר נורמטיבי לחלוטין במרוקו של 2011. הוא אוהב לבלות עם חבריו, בולע ספרות בלשים צרפתית ושירה ערבית קלאסית, מדי פעם מתפרע ושותה בירה, רחמנא ליצלן, בדמו גועשים ההורמונים והוא מאוהב בסתר בבת דודתו מרים. נער, כאמור. יום אחד הוא ומרים נתפסים על חם, והמשפחה מגיבה כפי שמצופה ממנה: הנערה נשלחת לגלות בכפר מרוחק, לח'דר נזרק מהבית והוריו מתנכרים אליו ואינם מוכנים לקבלו בחזרה.
,
חברו הטוב, בסאם, מציע לו להצטרף למרכז להפצת מחשבת הקוראן והוא נענה להזמנה למרות סלידתו מהאסלאמיסטים.
מכאן מתחיל מסע אשר בתחנותיו השונות לח'דר חוקר את הזהות שלו ואת ההחלטות שקיבל בצמתים משמעותיים בחייו. ברגע האמת, כשהוא חושד שבסאם חברו הוא טרוריסט שהגיע לברצלונה במטרה לבצע בה פיגוע, הוא מוצא את עצמו בדילמה הגורלית ביותר של חייו.
המסע של לח'דר, והמסע המקביל של בסאם שעליו איננו יודעים יותר ממה שלח'דר מדמיין ומשער, מתרחשים על רקע המשבר התרבותי/חברתי במרחב הים תיכוני ב-2011, רצף האירועים המכונה "האביב הערבי". לח'דר ובסאם מחכים שהאביב יגיע גם למרוקו ומתאכזבים כשזה לא קורה. כל אחד מהם מגיב לאכזבה הזאת בדרך אחרת: לח'דר נתלש מכל סממני השייכות המקוריים שלו, חי כחילוני גמור, מתעניין אך ורק בחופש לנסוע, לטייל, לאהוב ולקרוא, מתאהב בסטודנטית קטלאנית וחולם להגר לספרד; בסאם מתקרב אל הדת והופך, ככל הנראה, לג'יהאדיסט.
נסיבות החיים הופכות את לח'דר לפסימיסט שאינו מצפה עוד להתגלות הגדולה של החיים והוא חי את חייו מיום ליום, כאשר בכל תחנה במסע הוא מסתתר ומתכנס אל עצמו, בכל פעם מסיבה אחרת.
"החיים הם מכונה לעקירת הישות; היא שוללת מאיתנו הכל, מאז ילדותנו, ואחר כך מאכלסת אותנו מחדש בהטילה אותנו אל תוך מרחץ של קשרים, של קולות, של מסרים שמשנים אותנו עד אין קץ, אנחנו בתנועה מתמדת; תצלום רגעי מספק רק דיוקן ריק, שמות, שם יחיד ועם זאת מרובה שמשליכים עלינו ושמייצר אותנו, אם יקראו לי מרוקאי, מאורי, ערבי, מהגר או בשמי הפרטי, קרא לי ישמעאל, למשל, או כל מה שתרצה – האמת החלקית עמדה לרסק אותי בקרוב" (עמ' 88)
ככל שהוא מתרחק משורשיו ומהמקום הבטוח שבעבר היה עבורו בית, הוא עסוק יותר בשאלות של שייכות וזהות:
"זמן רב שאלתי את עצמי מה היה קורה אילו במקום לברוח ולהתרחק תמיד יותר ויותר, במקום לנסות לחמוק מהשלכות מעשיי, הייתי חוזר אל בית הוריי, אילו התעקשתי, אילו ניסיתי לעמוד על שלי בכל מחיר… זמן רב שאלתי את עצמי אם בסופו של דבר היו מקבלים אותי בחזרה, אם הייתי יכול למצוא את מקומי ביניהם. ברור בהחלט שהשאלה אינה נשאלת עוד, עליי להשלים עם המסעות, שהם מילה נרדפת לגורל". (143)
והגורל הזה, שהוא המסע של לח'דר, מביא אותו בסופו של דבר אל המסקנה כי הזהות היא הכלא ממנה לא יוכל להמשיך לברוח, וברגע הדרמטי ביותר של הספר, הוא מקבל את ההחלטה שתחרוץ את גורלו לעד.
הספר נקרא בנשימה עצורה, בכל תפנית בעלילה יש שביב תקווה שהנה הגורל מתהפך, ובכל תפנית אנו עדים לעומק המחשבה והרגש של הגיבור, שהוא גיבור כובש לב ונדיר בכנות שלו.
רחוב הגנבים מאת מתיאס אנאר/ מצרפתית משה רון/ הוצאת עם עובד
אהבתן? עוד תוכן מרתק לכן ממתין אצלי באתר. מחכה לכן!