כן משחקים עם אוכל!

כדי לפתח לגיל יכולות מוטוריות, סתגלנות חושית, עצמאות, תחושת מסוגלות ועל הדרך גם קצת קוגניציה אני עושה דבר מאד פשוט – אני נותנת לה לשחק עם האוכל! אזהרה לבעלי לב חלש – מומלץ להתרחק מהמסך…

לשם שינוי בואו נפתח בכמה תמונות:

P50529-125810

מה זה?…

P50529-125836

מרגיש נחמד…

P50529-125856

יאללה נטעם…

P50529-130146

ננסה גם עם כפית…

P50529-130422

יותר טעים בלי כפית…

P50529-130256

איזה כייף זה!

P50529-130348
ממש כייף!

נו, מה אתם אומרים? נכון נראה שכייף לה? ממש כייף לה!

וזאת כבר סיבה מספיק טובה כדי לאפשר לה את זה – לאפשר לגיל לשחק עם אוכל.

אבל מעבר לכייף יש עוד כמה סיבות טובות לכך.

קודם כל, כך היא מפתחת עצמאות ותחושת מסוגלות – אני יכולה ואני יכולה לבד!

באחד הפוסטים הקודמים כתבתי על הדרכים שבהם אני מאפשרת לגיל לפתח את העצמאות שלה. דיברתי על "אפשרויות קטנות" – דברים קטנים שאולי נראים מהצד כאילו הם "גדולים עליה", אבל למעשה היא לגמרי מסוגלת להם. אני רק צריכה לאפשר, להתבונן, להיות שם עבורה ולדאוג לבטחונה. וזה בדיוק זה. לכאורה היא עדיין לא מסוגלת לאכול בעצמה ובטח שלא עם כפית. אבל איך היא תהיה מסוגלת מבלי שהיא תתנסה ותלמד? אז אני מאפשרת לה והיא מנסה ומתנסה. עם הידיים, עם הכפית, לפעמים האוכל מגיע לפה, לפעמים אל העין או אל הבטן… מצויין!

מה עוד טוב במשחק עם אוכל? היא מפתחת יכולות מוטוריות. היא מתרגלת קשר עין-יד-פה ומוטוריקה של כף היד על ידי פתיחה וסגירה של האצבעות ועל ידי התנסות ב"תפיסת צבת" במקרים בהם אני מושיבה אותה מול "אוכל אצבעות"(חתיכות קטנות של אוכל).

וכמובן שבמשחק עם האוכל ישנו היבט חושי משמעותי ביותר. מבחינה חושית היא חווה ומסתגלת למרקמים שונים, וכשאני אומרת "חווה" אני מתכוונת לפה, לידיים, לאוזניים, לבטן וכל שאר איברי הגוף שמשתתפים בחגיגה. בכל פעם מרקם אחר על פי האוכל שאני מגישה לה כמובן – קשה, רך, נוזלי, חלק, גבשושי, מחוספס…

לבסוף, יש אפילו מחקרים המראים קשר בין משחק עם אוכל להתפתחות קוגניטיבית. יותר מזה?

אז נכון, לא בכל יום נערכת החגיגה הזאת ולרוב גיל יושבת בכסא אוכל ואני מאכילה אותה, אבל גם במקרה כזה אני תמיד אחפש את הדרך לאפשר לה להתנסות באכילה- אם זה מרק, אז אתן לה מדי פעם את הכפית כדי שתתנסה באחיזתה והכנסתה לפה; אם זה אוכל מוצק יותר, אפזר לה חתיכות על המגש כדי שתלקט אותן בעצמה.

לטובת שוחרי הניקיון האובססיבים אציין שכדי שאחר כך לא תהיה לי עבודה כפולה בהורדת הכתמים מהבגדים אני לרוב מפשיטה אותה לפני כן (אפשר גם לשים סינר). מיד לאחר מכן היא נשלחת אחר כבוד לשטיפה בכיור ואם צריך אז גם מקלחת. אני מעבירה "ויש" מהיר על הרצפה וזהו!

כן, המשחק הקטן והפשוט הזה עם האוכל טומן בחובו עולם ומלואו. אז למה לא?

ותכל'ס? ביננו, כשמשחקים עם אוכל הוא גם טעים יותר! לא ככה?

נסו את זה בבית!

יש לך שאלות? רוצה לשתף או להוסיף מניסיונך?

אני פה: inbalbarak.info@gmail.com 053-5232700 או בדף העיסקי שלי

ענבל ברק-לוגו 10-10

הדרכה לאחר לידה | אבחון וייעוץ התפתחותי | סדנאות התפתחות תינוקות | חוגי תנועה לילדים






 

 

 

 

 

 

 

ענבל ברק
אני ענבל, אמא של מור, פז וגיל. מומחית להתפתחות תינוקות ופעוטות. כשמור ביתי הגדולה נולדה בשנת 2007, הייתי "אמא רגילה" – עשיתי הרבה טעויות נפוצות וגם כמה דברים נכונים. 7 שנים לאחר מכן, ומאות אימהות אותן ליוויתי והדרכתי החל משבועות ספורים לאחר לידתן, ילדתי את ביתי השלישית - גיל. אומרים שגיל ידעה למי להיוולד כי יש לי את הכלים, הידע, והביטחון ובטח אני תמיד אדע מה צריך לעשות. כך נולד היומן האישי-מקצועי שמתאר את הדרך שלנו: סיטואציות שונות מחיי היומיום של גיל ושלי (שבטוח תוכלו להזדהות איתן), כדי שכל אחת מכן תוכל באמצעות מספר כלים פשוטים וידע בסיסי שיקנו לה הרבה ביטחון, לדעת גם כן מה צריך לעשות בכל רגע. מקווה שאעזור ולו במעט. מוזמנות להצטרף אלינו למסע!