על המופע
המספר 8 ביהדות מסמל את מה שמעבר לטבע, את העל־טבעי והאלוהי.
אחרי שבעת ימי הבריאה, היום השמיני מייצג את ההתעלות מעל הסדר הטבעי אל הממד הרוחני, את השאיפה לגעת במה שמעבר לאדם ולחומר.
רעיון זה מהדהד בעוצמה ביצירתו של ליאור תבורי, "היום השמיני", יצירה הבוחנת את גבולות הגוף, הנפש והאמונה דרך תנועה, אור וצל.
המופע נפתח מנקודת אפס, רקדן יחיד עומד במרכז במה ריקה בתנוחת לוחם.
הוא נטוע באדמה, אך ידו נשלחת מעלה, אל השמיים כמו המשך ישיר של מעשה הבריאה ביום השמיני, הרגע שבו האדם מבקש לחרוג מגבולות שבעת ימי הבריאה ולהתחבר לממד האלוהי.
בהדרגה מצטרפים אליו שבעה רקדנים נוספים: חמישה גברים ושלוש נשים, עד שנוצרת קבוצה של שמונה.
זהו רגע סמלי: בדיוק כמו ברית המילה הנערכת ביום השמיני כסמל לברית שמעבר לטבע, או כמו חג החנוכה הנמשך שמונה ימים ומסמל את הנס האלוהי, כך גם כאן הופעתם של שמונה הרקדנים יוצרת בריאה חדשה, חיבור בין האנושי לאינסופי.
התנועה על הבמה נעה בין עוצמה לשבריריות, בין יחד לבדידות.
הרקדנים מתקרבים ונרתעים, נלחמים ונכנעים, ממש כמו המאבק האנושי בין גוף לרוח, בין טבע לאמונה.
יש רגעים שנדמה כי אנו צופים בטקס עתיק שבו כל תנועה היא תפילה, ניסיון לגעת ב"מעבר" באותו שמונה שמסמל את האלוהי והאינסופי.
גם התלבושות נושאות את הסמליות הזו: יש בהן שילוב של ארצי ומיסטי, כמו שרידים של שבט קדום שנאסף לטקס בריאה מחודש.
החומרים והצבעים מדגישים את המתח שבין היחיד לקבוצה, בין הרוחני למוחשי, בדיוק כמו המספר 8, שמחבר בין מה שבתוך העולם (7) לבין מה שמעבר לו.
השילוב בין מוסיקה פרסית מסורתית, קלאסיקה רומנטית, מקהלה גיאורגית ומוסיקה אלקטרונית ניסיונית יוצר פסקול מאוד רחב וטקסטורלי עבור היצירה.
ברגע אחד עוצמתי, אחד הרקדנים מסיר את הברדס, מעשה של חשיפה והתחדשות, המזכיר את תחילת החיים, את האדם הראשון העומד עירום מול הבריאה.
בהמשך הוא מנסה לטפס, להתעלות, לפרוץ את גבולות האנושי, אך נופל.
זהו רגע שמזקק את משמעות היצירה כולה: השאיפה האנושית לגעת באלוהי, גם כשהכישלון הוא חלק מהדרך.
כמו המספר 8 ההפוך, סמל האינסוף, היצירה של תבורי נעה במעגל מתמיד בין נפילה להתעלות, בין חומר לרוח, בין טבע לאלוהות.
סיכום
המופע "היום השמיני" של ליאור תבורי בוחן את הגבולות בין גוף, נפש ואמונה דרך תנועה, אור וצל, כשהמספר 8 מסמל את השאיפה להתעלות מעל הטבע אל הממד הרוחני.
הרקדנים יוצרים תנועה בין עוצמה לשבריריות, יחיד לקבוצה, טבע לרוח, עם רגעי שיא המזכירים את השאיפה האנושית לגעת באלוהי.
מדובר במופע מרשים ומעמיק שמזמין את הצופה להתבוננות פנימית ולהשראה, חוויה שמומלץ לראות.
יוצרים
כוריאוגרפיה: ליאור תבורי
רקדנים: נאור וולקר, סיימון גנגי, עירד אבני, גיא תמר לוי, גילי גבע, שי והב, ג'יזי כהן, זויזאנה פרצר
ניהול חזרות: עינח בצלאל
דרמטורגיה: אריאל נ. וולף
מוסיקה: Kayhan Kalhor, Ali Baharmi Ford, Carsten Nicolai, Rustavi Choir, Sergei Rahmaninoff, Lucretia Dalt
עיצוב תלבושות: מיקי אבני
עיצוב פסקול: נועם הלפר
עיצוב תאורה: רוחם אלרואי
ניהול הצגה: רוני ארגמן
הפקה: אריאלה בן-דב