"דרום – 3 מפה…" | 3 יצירות של כוריאוגרפים מהדרום בערב אחד | להקת המחול קמע

להקת המחול קמע העלתה בבכורה את  "דרום – 3 מפה…" ערב מרגש שמתמקד בהוויה הקיומית שלנו בני האדם תושבי כדור הארץ בעבר וכיום.
בערב מועלות שלוש יצירות שהן תוצרת מקומית של כוריאוגרפים תושבי העיר באר שבע

 

צפיתי בערב מיוחד ומרגש שבו להקת המחול קמע העלתה בבכורה את  "דרום – 3 מפה…" שלוש יצירות שהן תוצרת מקומית של כוריאוגרפים תושבי העיר באר שבע, עיר הבית של להקת המחול קמע.

המופע הוא חלק מערוץ הלהקה לעידוד יצירה ישראלית.

הערב מוצג במסגרת KAMEA HUB, מעבדת היצירה של הלהקה.
המנהל האמנותי תמיר גינץ מקדיש את הערב ליוצרים מבית: * לירן מיכאלי * אורן לזובסקי * ניתאי הלוי ודולב מוסקוביץ *

על היצירות

"האפי אנד" | “Happy End”

יצירה "Happy End" מאת אורן לזובסקי היא חוויה מרתקת ועמוקה הבוחנת את המחזוריות של ההיסטוריה והמצב האנושי. בהשראת שנות ה-20 הסוערות של ברלין.
לזובסקי משלב באופן חלק חוויות אישיות עם הקשר היסטורי ליצירת מופע שהוא גם עכשווי וגם על-זמני.
המוטו "הכל משתבש אבל אנחנו צוחקים בכל מקרה" מתמצת את רוח העמידות והאבסורד שבבסיס העבודה הזו.
מההתחלה, היצירה "Happy End" מזמינה את הקהל לעולם דיסטופי, מושפע עמוקות ממועדוני הג'אז והקברט הפוליטי של ברלין.
ההתייחסויות לאגדות אמנותיות כמו קורט וייל, אוטו דיקס ואניטה ברבר משולבות עמוקות במרקם הכוריאוגרפיה והסיפור.
הבימוי של לזובסקי בולט בתשומת הלב הקפדנית לפרטים ובשימוש העוצמתי באלמנטים תיאטרליים.
הכוריאוגרפיה שהיא שילוב דינמי של תנועות אגרסיביות ומחוות עדינות, לוכדת את המהות של חברה על סף התפרצות.
ביצועי הרקדנים משקפים את הכאוס וההדוניזם של התקופה.
השימוש במוזיקה של וייל כפסקול הוא בעל השפעה רבה במיוחד, שכן הוא מקפל בתוכו את האווירה המלנכולית והמאיימת של רפובליקת ויימאר, ומחבר בין העבר להווה.
ההקשר ההיסטורי הבלתי צפוי סביב הבכורה מוסיף שכבה נוגעת ללב למופע.
החזרה שהתקיימה ב-6 באוקטובר, שעות לפני טבח נורא והתחלת מלחמה על חיים ומוות, מחדירה ל-"Happy End" תהודה מצמררת וטרגית.
הרקע המציאותי הזה מדגיש את הנושאים שביצירה, ומדגיש את שבירות הדמוקרטיה ואת הסכנות של ניכור חברתי והדוניזם.
ויזואלית, היצירה היא חגיגה לעיניים.
ההשפעה של ציורי אוטו דיקס ותיעוד הופעותיה של אניטה ברבר ניכרת בתנועות  של הרקדנים.
התיאטרליות  משמשת כמראה לרוח הראוותנית והנואשת של החברה המוצגת.

לסיכום

ביצירה "Happy End" המלנכוליות והייאוש שמהווים חוט מרכזי שעובר לאורכה יוצרים נרטיב מרתק שמחזיק את הקהל מעורב מההתחלה ועד הסוף.

"Happy End"  לזובסקי  ביצירתו זו שוזר יחד השפעות רבות ליצירה מגובשת ועוצמתית.
הוא מאתגר את הקהל לחשוב על המקבילות בין שנות ה-20 להיום, ודוחף להרהור על המחזוריות של ההיסטוריה והאיומים המתמידים על יציבות החברה.
יצירת המחול הזו  היא פרשנות עמוקה על המצב האנושי ותזכורת נוגעת ללב לעמידות והאבסורד שבחיים.

יוצרים

כוריאוגרפיה: אורן לזובסקי
מוסיקה: קולאז מאת Kurt Weill , Robert Schumann , Erwin Bolt, Nancy Whiskey:
תלבושות: אורן לזובסקי וטטיאנה ציבולסקי
תאורה: שי יהודאי

"דגיגונים" | "Dgigonim"

ביצירתם "דגיגונים", ניתאי הלוי ודולב מוסקוביץ צוללים למעמקי החוויה האנושית עם נרטיב עמוק ודמיוני למסע של גילוי  במעמקים.

המופע מתרחש בפינות האפלות והמסתוריות ביותר של הקיום, שם דגיגונים קטנים  יוצאים למסע פיזי ומנטלי כדי לגלות עולם חדש ומשתנה תמידית.

המסע  הזה משקף את המאבק האוניברסלי למצוא מקום בעולם רווי אתגרים.

הנרטיב לוכד בצורה אמנותית את הניסיונות המתמשכים של הדגיגונים להסתגל לסביבתם, ומסמל את המאמץ הרחב יותר של האנושות לנווט במורכבויות ובאתגרים של החיים. כשהם מתאימים את עצמם למציאות האימתנית, הם נאלצים לבחור את דרכם, נושא שמתחבר עמוקות לקהל.

עבודתם של הלוי ומוסקוביץ' היא חקירה מרתקת של ההתגלות הראשונית והחיפוש המתמיד אחר שייכות. תיאור זוג הדגיגונים התומכים זה בזה, אך במקביל מחפשים את דרכם האישית, מדגיש את המתח בין יחד ולחוד.

דואליות זו מוצגת בתוך יקום מופשט ובלתי מוגדר, המשקף את טבעה הלא ברור של הצמיחה האישית והגילוי העצמי.

לסיכום

המופע "דגיגונים" של הלוי ומוסקוביץ מצליח ליצור נרטיב שהוא גם ספציפי וגם אוניברסלי, ומושך את הצופים לעולם עשיר בדמיון המשקף את עולמנו.

תיאורם את הצמיחה של הדמויות – יחד ולחוד – מדגיש את המורכבות של מערכות יחסים אנושיות באופן הומוריסטי ומרגש.

המופע הוא שילוב מקסים של יצירתיות, רגש ותובנה.

חקירתם אחר שייכות וגילוי עצמי בעולם מסתורי ומשתנה תדיר היא מסע מעורר מחשבה.

יוצרים

כוריאוגרפיה: ניתאי הלוי ודולב מוסקוביץ
מוסיקה :
Cool walk- ray brown
Enormous penic- de Vinci’s notebook
עיצוב תלבושות- טטיאנה ציבולסקי
תאורה: שי יהודאי

"דראק" | "DreK"

המופע "DreK" מאת לירן מיכאלי הוא חוויה עמוקה ומרגשת החושפת את הדואליות שבחוויות האנושיות.

המופע מתחיל בפשטות מתוקה ומעט מתעתעת, שמכינה את הבמה למסע שחודר לעומק הניגודים בין מתיקות למרירות, הנאה לכאב.

שיתוף הפעולה של מיכאלי עם הרקדנים והיוצרים ניכר בשילוב המושלם בין תנועה ורגש.

תנועות הרקדנים אגרסיביות ומשוחררות, מדמות את פעולת הלעיסה של נתח בשר שלא קל לעיכול.

האינטנסיביות הזו היא פיזית וגם מטפורית, היא מדברת על המאבקים והמציאויות הקשות של החיים.

הפן הוויזואלי של המופע מרשים, השימוש של מיכאלי ברישומים קומפוזיציוניים שמתקדמים מקווים למעגלים יוצר תחושת בלבול ואובדן.

הדימויים הללו, אף שהם מופשטים, מעבירים תחושת אובדן הכיוון שבניסיון להוליך שולל את עצמך או אחרים.

החללים השקטים בתוך המופע הם בעלי עוצמה מיוחדת, שכן הם מאפשרים לקהל להרהר על הריקנות וההמתנה שמאפיינים הרבה מהקיום האנושי.

לסיכום

המופע "DreK" מצליח להשאיר  רושם מתמשך מבלי להסתמך במידה רבה על מילים.

היעדרם של ההסברים המילוליים או ההצדקות, מכריח את הקהל להתעמק יותר בתנועה וברגשות שהמופע מעורר.

הדימוי האחרון של מילים השוכבות זו לצד זו, מחכות להיאסף כמו מסילת רכבת הרים שלא תגיע לעולם, הוא מצמרר ומשאיר תחושת מתח בלתי פתור.

"DreK" הוא מופע עוצמתי ומעורר מחשבה שמאתגר את הקהל להתמודד עם טבע החיים המתוק-מר.

יוצרים

כוריאוגרפיה: לירן מיכאלי
מוזיקה מקורית: גיל נמט
עיצוב תלבושות: איתמר מזרחי
תאורה: שי יהודאי

על לירן מיכאלי, אורן לזובסקי, ניתאי הלוי ודולב מוסקוביץ

הכוריאוגרף לירן מיכאלי, יליד העיר באר שבע, יוצר עצמאי שצמח בלהקות המחול העירוניות ומוביל
את מרכז המחול ולהקות בעיר.

לירן הוא יוצר מוערך בעולם המחול העממי ובעבודותיו הקודמות ללהקת המחול קמע :ברטה (2016) ו- זוקא (2021) הוא פיתח שפה תנועתית אישית ומסקרנת שבה הידע הרב ממחולות הפולקלור נמהל בתשוקה למחול עכשווי בכישרון רב.

לירן שיתף פעולה ביצירות מחול עצמאיות עם אמן הווידאו והמוזיקה גיל נמט ועם הכוריאוגרף אייל דדון, בוגר להקת המחול קמע גם הוא. לירן מעלה בערב זה את היצירה: "דראק"

אורן לזובסקי, רקדן, כוריאוגרף, מוזיקאי ומורה למחול שעבד באינספור להקות מחול באירופה ויצר כוריאוגרפיה לפרויקטים וכן לאופרות בגרמניה.

אורן שב ארצה לאחר 15 שנים בברלין והצטרף לקמע כמנהל חזרות לפני שנתיים.

אורן מעלה לראשונה יצירה בישראל בביתו החדש. שם היצירה: האפי אנד | “Happy End”.

קמע נותנת במה ליצירה גם לרקדני הלהקה כדי לפתח את דור העתיד של היוצרים בישראל: ניתאי הלוי ודולב מוסקוביץ, הרוקדים בלהקה זו השנה הרביעית, העלו בערב דואט שנון ומלא הומור.

גינץ הזמין את השניים לפתח את הדואט ליצירה "דגיגונים" | "DGIGONIM"

צילום: כפיר בולוטין

תמונת רקע: נירה פרי שימוש בצילומים של כפיר בלוטין

 

נירה פרי

בלוגרית לייף סטייל,  מאמנת המתמחה באימון נשים

 

נירה פרי
נירה פרי ,מאמנת אישית ומאמנת קבוצות מתמחה בהעצמת נשים במעגלי החיים,בלוגרית ,לוכדת רגעים ,חולמת ציורים :) מחייכת לחיים