על המופע

צפיתי במופע המקסים "באָמבע מעשיות" בסטודיו אנט בת"א.

אלמן עולה לבמה בפשטות, כמעט בלי גינונים, וכבר מהרגע הראשון מורגש שהוא לא "משחק תפקיד" אלא משתף מסע אישי.

החיבור בינו לבין הקהל מתרחש מיד, דרך חיוך חם וקול ישיר שנוגע בלב.

שם הערב "באָמבע מעשיות" מקבל כאן משמעות כפולה: מצד אחד, ביידיש מדובר בסיפורים מופרזים שמסופרים כדי להצחיק, מצד שני יש בו קריצה ישירה לעולם התותחנים שבו שירת.

הבחירה הזו משקפת בדיוק את מה שמתרחש על הבמה: שילוב בין קשיחות צבאית לבין חום אנושי, בין שפת סבתות עתיקה לבין מציאות עכשווית.

הערב בנוי כרצף שמוביל את הקהל מתחנה לתחנה: סרטון  שבו הוא מסביר ביידיש מהו קיגל מצחיק ומקרב, פתגמים שמקבלים חיים חדשים בזכות ההגשה שלו, סיפורים אישיים מהמילואים, וביניהם קטעי נגינה ושירה.

הכול מתורגם לעברית, אבל מה שבאמת עובד זו המוזיקה שבמילים, הצליל של היידיש עצמה.

כשהשירים מגיעים, נוצרת תחושת שיא.

הקהל מצטרף בלחש לשירת ‘אויפן פריפעטשיק’ או ‘ביי מיר ביסטו שיין’, ומוסיף מחיאות כפיים קצביות שמלוות את השיר, ואז מגלה גם שירים נשכחים מלאי קסם שאלמן מחייה מחדש.

קולו הפשוט והנוגע יחד עם האקורדיון והפסנתר יוצרים אווירה אינטימית של סלון משפחתי.

הערב מסתיים בתחושה חמימה שמלווה את כולם החוצה: תחושה שהעבר וההווה התחברו, שהיידיש חיה ונושמת ושיש בה הרבה יותר מצחוק או נוסטלגיה: יש בה חום, שייכות וזיכרון.

סיכום

החוויה שיצר יונתן אלמן היא חיבור נדיר בין הומור ממילואים, תרבות יידיש ושירים של פעם.

גם שם המופע מוסיף רובד כפול, שמסביר את התמהיל בין העולם הצבאי לעולם התרבותי.

זה ערב שמצחיק ומרגש באותה מידה, ומחזיר את היידיש אל החיים של כאן ועכשיו.

חוויה מיוחדת מומלצת, תצביעו ברגליים!!!

על יונתן אלמן

יונתן אלמן הוא מוסיקאי, מפקד בתותחנים.

אם אתם לא מכירים אותו מהסירטונים הויראליים ביידיש אותם העלה בחצי השנה הראשונה למלחמת "חרבות ברזל" ברשתות החברתיות, ייתכן שנתקלם בו כמי שמשתתף עם רעייתו טל פינקלמן אלמן בתערוכה "אהבה בצל מלחמה" שנפתחה לרגיל ט"ו באב במוזיאון הסובלנות בירושלים.

צילום: נירה פרי