על המופע

כבר בכניסה לפואייה של מוזיאון תל אביב קיבלו את פנינו הכלניות האדומות, וביניהן גם כלניות שרופות בגוון חום.

מחזה זה היה בלתי נשכח: יופי פגיע של טבע חי, לצד זיכרון כואב של אדמה שנשרפה.

במרכז הרחבה, בגבה אל הקהל ובשמלה אדומה, ישבה הדמות שתתגלה בהמשך כ״כלנית אדומה״, סמל שילווה את המופע כולו.

מתוך הרגע הזה נפתח Dance in Peace 107, יצירה שנולדה מתוך השבר הקולקטיבי של ה־7 באוקטובר.

המחול, המוזיקה החיה והמונולוגים נשזרו יחד ליצירת מסע טעון.

הדמויות נעו בין קפיאה להתפרצות, בין שתיקה לצעקה. לפעמים המתח היה כל כך מוחשי, עד שהפה זועק ללא מילים.

באמצע המופע בלט השילוב בין אומנויות שונות: פלמנקו ואקרובטיקה אווירית לצד מחול מודרני ווידאו־ארט.

המעברים החדים יצרו תחושה של מציאות מתפרקת, אך גם של עמידה מחודשת על הרגליים.

גם רגעי השקט נשאו משמעות עזה , הקהל הפך לשותף למסע הזה, לא רק כצופה אלא גם כמי שמוזמן לחוות, להשתחרר ולהתמסר לגוף.

לקראת הסיום עלו הרקדנים בזה אחר זה ושיתפו ברגשותיהם האישיים.

זה היה רגע חזק ורועם, שבו כל קול נגע ישירות בלב.

אחריו עלתה נקודת מבט כוללת על המלחמה: היא לא תיפסק כל עוד הניגודים, ההפליות והשנאה מתקיימים בעולם.

ואז הופיעו הרקדניות המעופפות – מחזה מרגש שלא יישכח, שסימן פיוס, תקווה ומבט מלמעלה על עתיד טוב יותר.

החיבוקים שחתמו את המופע נחרתו בזיכרון כמסר ברור: אפשר לבחור בחיים גם אחרי השבר.

Dance in Peace 107 הינו הזמנה: לעבד, להתאבל, להתקרב ולבחור מחדש בחיים ובשלום.

סיכום

המופע Dance in Peace 107 הוא  טקס של עיבוד קולקטיבי המשלב כאב ויופי, טראומה ותקווה בו משתתפים 15 אמנים.

זו יצירה מדהימה שמצליחה לרקוד את מה שהלב עוד לא מסוגל לבטא במילים.

מופע שפורט על מיתרי הלב והצליל שלו נשאר להדהד גם הרבה אחרי סיומו.

והתמונה שנבחרה הכלנית האדומה זו שהזכרתי בתחילת הכתבה מתעוררת לחיים …

הצצה למופע:
 

https://did.li/mRPIw

 על  Heartivism 

 הוא מיזם תרבותי‑אומנותי-חברתי שקם כדי לתעד, להביע ולפעול לאיחוי ותקווה באמצעות אמנות.

אמנות שאכפת לה. המיזם פועל להגברת חוסן קהילתי ואישי, שיקום, הסברה בינ״ל, הנצחה ושינוי תודעתי – מאמין שככל שהטראומה קולקטיבית היא דורשת שיקום קולקטיבי ותרבות יכולה להיות כלי מניע, מעצב ומשקם.
מייסדת Heartivism, דנה ספיר- יזמית ויוצרת רב‑תחומית – במאית, כוריאוגרפית, מפיקה וכותבת.

מפתחת השפה התנועתית  Cinematic Movement , יצירותיה הוצגו בבמות בינלאומיות וזכו בפרסים.

בין הפעולות האמנותיות שיצרה דנה ספיר בעת האחרונה: RAW TRIP מופע שעיבד את תקופת הקורונה דרך פסיפס אנושי של סיפורים אישיים ב־30 שפות, מקהל ומקאסט מגוון, ושימש בסיס להבנת הכוח הטרנספורמטיבי של יצירה שיתופית.

יילו ריבון  סדרת וידאו-ארט-מחול לילדים, שנועדה להדהד את השבת החטופים ולחזק את המשפחות (בסדרה השתתפה דאני שם, אחותה של מיה שם – בזמן שמיה הייתה בשבי), תרגולי יוגה רבי-משתתפים – שנערכו להדהוד השבת החטופים מהשבי ברוחה ולזכרה של כרמל גת ז״ל.

מיצג "הכלוב" – Over My Dead Body –  פעולה אמנותית עוצמתית שבוצעה במרחב הציבורי, זכתה לחשיפה בינלאומית רחבה (The New York Times, The Guardian, NBC, Iran National news London כאן ועוד).

אפשר לומר שדנה ספיר, אמנית במילואים מאז ה7 באוקטובר.

קרדיטים

יוזמה, בימוי, הפקה, כוריאוגרפיה, תסריט: דנה ספיר
עיצוב פסקול: נעם הלפר

תלבושות: שחר אבנט, איה לצטר

שירה: קמא קמילה

אודיו מוקלט: מעוז ינון, ויקטוריה חנה, נסרין אבו באקר

אמנית פלמנקו: שרון שגיא

אמנית אווירית: דניאל בלכמן

רקדנים יוצרים: איתמר גלינה, יוסי דניאל, שקד ורנר, ליעד תבורי גינוסר, גרגורי לב, אתליה גלינה, שרון ולבסקי, שחר קפלינסקי, מעין סיני

תופים: ניר מרדן

תפאורה: אליאן לולה קצ׳קה

 וידאו ארט: אודי קסלסי Noor

עיצוב פוסטר: YONIL

המופע מוקדש לכולנו – לקורבנות, לניצולים, לעדים ולמדינה שלמה שנדרשת לעבד, להתמודד ולצמוח מחדש מתוך השבר.

צילום: נירה פרי