בחודש יוני האחרון פרסמה ה-ETSC (המועצה האירופאית לבטיחות בדרכים) דוח שדירג את מדינות היבשת על-פי פוטנציאל צמצום כמות ההרוגים והפצועים בתאונות דרכים לאורך העשור האחרון. מהדוח עולה כי בכל הקשור למלחמה בתאונות הדרכים, מצבה של ישראל עגום.
בישראל המצב רק הולך ומחמיר
מעקב אחר נתוני הרלב"ד (הרשות הלאומית למניעת תאונות דרכים) בכל שנה, מתיישב עם מסקנות אלה. בעוד שמרבית מדינות אירופה מצליחות מאז שנת 2011 לצמצם את כמות ההרוגים והפצועים בתאונות דרכים באופן מרשים, כשהממוצע למדינה עומד על הפחתה של 30% – אנחנו נמצאים במקום האחרון עם הפחתה של 4.7% מתחילת העשור.
לשם ההשוואה – בנורבגיה למשל, שיעור ההפחתה במספר ההרוגים עמד על 52.4% ובקפריסין, השכנה שדומה לנו בתחומים רבים, שיעור ההפחתה בהרוגים עמד על 37.5%. בפועל המצב כנראה עגום יותר. בראשית העשור הקודם אכן הייתה בלימה מסוימת בקטל בדרכים ולרגע היה נדמה שהמגמה משתנה. אך בשלוש השנים האחרונות המגמה התחלפה ובכל שנה מספר ההרוגים עולה: 330 בשנת 2019, 349 בשנת 2020 ו-366 הרוגים בשנת 2021. למרבה הצער, מסתמן שהמגמה תמשיך גם ב-2022. בששת החודשים הראשונים של השנה נהרגו בכבישי ישראל 169 בני אדם. הקצב הזה מגלם עלייה קלה גם ביחס לשנה שעברה.
כאמור, הדוח האירופי בחן גם את הצמצום במספר הפצועים קשה בתאונות הדרכים. רק מדינת האי הקטנה מלטה מדורגת אחרי ישראל.
הסחות דעת סלולריות
אחד הדברים המתסכלים בעלייה הנוכחית במספר ההרוגים בתאונות הדרכים היא שבשנים האחרונות כלי הרכב מספקים מעטפת הגנה טובה מאשר בעבר ובמרבית מדינות הייבשת גם תשתיות הכבישים שופרו. אלא שלקראת אמצע העשור הראשון של המילניום חל זינוק בתאונות וכתוצאה ממנו גם זינוק במספר ההרוגים והפצועים קשה. למה זה קרה? ככל הנראה הסיבה נעוצה בהתמכרות לטלפונים.
הסמארטפון המאפשר לנו להשיג הכול בזמינות גבוהה, הוא נהדר. זה נכון במרבית המקרים, אבל לא במהלך נהיגה. על-פי הערכות, שימוש בטלפון בזמן נהיגה, הוא הגורם לעלייה בתאונות הדרכים ומכאן לעלייה בכמות נפגעים. קוראים לזה הסחות דעת סלולריות.
שאלה של תקציב ושל נכונות להשקיע
לקראת סוף העשור הראשון כשמדינות אירופה זיהו עלייה בתאונות הדרכים הן פתחו ביוזמה לצמצום הנפגעים. למרות שבעשור הזה, חרף חקיקה מגבילה וענישה של נהגים, הסחות הדעת הסלולריות רק התגברו ברוב מדינות אירופה, הן הצליחו להפוך את המגמה – ואף באופן מרשים. הן עשו זאת באמצעות כסף רב שהוזרם לטובת הקמת תשתיות טובות יותר, תקינת בטיחות קפדנית יותר והשקעה גדולה באכיפה. אם מחפשים את ההבדל בין הכישלון הישראלי להצלחה האירופאית, כנראה ששם מקור הפער – התקציב לשיפור התשתיות והאכיפה. חשוב לציין שישראל משקיעה בתשתיות אך ביחס למה שקורה באירופה וביחס לכוחן המזיק של הסחות הדעת הסלולריות, זה לא מספיק.
הניסיון מלמד שבישראל קשה מאוד להגדיל תקציב לנושא אזרחי כמו המלחמה בתאונות דרכים, והעובדה שהמערכת הפוליטית מאוד לא יציבה בשנים האחרונות מקשה עוד יותר. רק לפני מספר שבועות ראינו כיצד פרויקט תחבורתי שקיים כלפיו קונצנזוס משמאל ומימין, פרויקט המטרו, נפל בגלל שיקולים פוליטיים צרים. אבי מאור, היו"ר החדש של הרלב"ד התייחס לנושא כשאמר: "בשבועות הקרובים נציג לשרת התחבורה את התוכנית שגיבשנו, ושלא תדרוש תוספת תקציב, אלא תוכל להישען על מקורות קיימים".
פתרון שלא דורש השקעה בתשתיות
אין לנו מושג איך תיראה התוכנית שיציג היו"ר הנכנס וכולנו מקווים שהיא תשנה את התמונה, תזניק את ישראל במעלה הדירוג ותהפוך את הכבישים שלנו למקום יותר בטוח.
אבל שינוי מקיף ללא הגדלת תקציב דורש חשיבה יצירתית. הבשורות הטובות הן שיש היום דרך בה ניתן, ובוודאות גבוהה, להפחית את מספר ההרוגים והפצועים בתאונות הדרכים מבלי להידרש להשקעה חריגה בתשתיות או באכיפה.
חברת הסטארט אפ הישראלית SaverOne, פיתחה מערכת למניעת היסח דעת בנהיגה המובילה למספר רב של תאונות דרכים. המערכת של SaverOne יודעת לאתר ולזהות את הטלפון שנמצא באזור הנהג, "להשתלט" עליו ולהשבית את כל היישומים האסורים שהוגדרו במהלך הנהיגה, ולא להמתין ולהסתמך על לשיקול הדעת ותשומת הלב שלו, שעלולה להיות מוסחת.
הטמעת הטכנולוגיה של SaverOne כצעד רגולטורי מצד המדינה או אימוצה על-ידי חברות ביטוח – כפי שקרה בעבר עם הטמעה של מערכות בטיחות אחרות או כאלו שנועדו למנוע גניבת רכב – עשויה להביא להפחתה משמעותית במספרי הפצועים וההרוגים.